ויכתוב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנושאים את ארון ברית ה׳ ואל כל זקני ישראל. ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסוכות. בבוא כל ישראל לראות וגו׳. הקהל את העם וגו׳. ובניהם אשר לא ידעו וגו׳. יש להתבונן באלו הפסוקים מהו ויתנה אל הכהנים בני לוי הנושאים את ארון ברית ה׳. כי הנושאים ארון ברית ה׳ אינם אלא לוים בני קהת. כאומרו כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו. ואע״פ שמצינו בסוטה פרק אלו נאמרים. תניא ר׳ יוסי אומר בג׳ מקומות נשאו הכהנים את הארון. כשעברו הירדן וכשסבבו חומת יריחו וכשהחזירוהו פלשתים למקומו. מ״מ לא יצדק מ״ש בכאן הנושאים את ארון ברית ה׳ על אותם המקומות. כי בימי משה עדיין לא נשאוהו אלא הלוים. גם מהו ואל כל הזקנים. היל״ל ואל כל ישראל למה הזקנים בפרט. ויש לפרש שנרמז בזה הפסוק מה שדרשו רז״ל במדרש רבה בזו הפרשה (פ׳ ט׳) וז״ל רבנן אמרי כיון שידע משה שהיה לו למות באותו היום מה עשה. א״ר ינאי כתב י״ג תורות י״ג לי״ב שבטים ואחד הניח בארון שאם יבקשו לזייף דבר שיהיו מוציאים אותה שבארון וגו׳. וזה הספר הוא שנקרא ספר העזרה בכל מקום שבו קורא המלך במועד שנת השמטה בזמן ההקהל. וכן כהן גדול קורא בו ביום הכפורים. כן פי׳ רש״י ז״ל בפ״א דבתרא דף י״א. לפי זה נוכל לומר שי״ב תורות שכתב לי״ב שבטים. זהו מ״ש ואל כל זקני ישראל שמסרם לראשי שבטי ישראל כל אחד מסר לו אחד. ובכללם שבט לוי שמסר אחד לראשי השבט שהם הכהנים. כמו שנאמר ויתנה אל הכהנים בני לוי ושם יש הפסק זקף קטן. והספר הי״ב מסר אותו לנושאים ארון ה׳ לתת אותו בתוך הארון. והם בני קהת. ועליו נאמר הנושאים וגו׳. עוד יש לפרש הנושאים את ארון ברית ה׳ שזה הספר תורה שנתן בארון ודאי לא נתנו ללוים לשום אותו בארון כי נאמר בלוים ולא יבואו לראות כבלע את הקודש. אלא אהרן ובניו יבואו וכסו אותו כמו שמפורש בפסוקים. וא״כ מוכרחים אנו לומר שהכהנים הם שנתנוהו בארון. ועליהם נאמר הנושאים את ארון ברית ה׳ כי על ידם הלוים נושאים כי אם לא יתקנוהו ויכסוהו כמשפט לא יוכלו לשאת אותו. ומ״ש ואל כל זקני ישראל הם י״ג זקני שבטי ישראל. ובכללם שבט לוי. אי נמי הלוים נתנוהו. אבל לא בארון ממש. כי אם בדף שיוצא מן הארון. ומה שסמך לזה מצות הקהל. כמו שנאמר ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים וגו׳. לפי שזו המצוה היא גורמת לקיום התורה. כמו שקבלו ישראל התורה במעמד הר סיני. כן רצה השי״ת לחדש להם ענין קבלת התורה כעין קבלתם בהר סיני. וצוה לעשות משבע שנים לשבע שנים שיתקבצו כל ישראל האנשים והנשים והטף ולעשות בימה של עץ שעליה קורא מלך ישראל בספר העזרה שהוא זה הספר שנתן משה בארון ברית ה׳. וזו היא סבת סמיכת זו הפרשה של הקהל לזה הענין של ספר תורה שנתן משה בארון שצריך להוציאו ולקרות בו לפני כל ישראל בזה הזמן כדי שישמעו ולמדו ויראו את ה׳. וכתב הרמב״ן ז״ל בפ׳ ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו הם הטף כי ישמעו וישאלו מהאבות וירגילם ויחנכם וגו׳. ומה נעים דברי רז״ל (חגיגה ג׳) שדרשו הטף למה כדי ליתן שכר למביאיהם. כי הפסוקים דברו בטף שהם יונקי שדים כדי ליתן שכר למביאיהם. ודברי הבנים הגדולים קצת שהם בני חינוך. ואמר בהם ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את ה׳ אלהיהם שהם מתחנכים ללמוד קצת כדי שיהיה להם יראת ה׳ ולא כתיב בהו ושמרו לעשות וגו׳. כמו שנאמר באנשים ובנשים וגו׳. כי הקטנים אינם בכלל ושמרו לעשות אלא להתחנך ביראת ה׳ לבד:
וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם. והיה לאכול ומצאהו רעות רבות וצרות. ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי וגו׳. ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא וגו׳. יש להתבונן מהו ביום ההוא ג׳ פעמים. וי״ל שבכאן רמז משה למה שנעשה בישראל בכל ימי הגלות כי ידוע הוא שיומו של הקב״ה אלף שנה. גם ידוע מ״ש שיתא אלפי שני הוי עלמא. והם כנגד ששת ימי בראשית וחד חרוב כנגד השבת. והנה באלף הרביעי נעשה חורבן בית ראשון ושני. ובו היו כל הד׳ גליות שגלו ישראל גלות בבל וגלות מדי וגלות יון וגלות אדום. וזה מבואר אין להאריך בביאורו. וכנגד זה היום המר שהוא אלף הרביעי נאמר וחרה אפי בו ביום ההוא. בבל. ועזבתים במדי. והסתרתי פני מהם ביון. והיה לאכול באדום. וכנגד אלף הה׳ אמר ומצאהו רעות רבות וצרות. ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה. כי כל האלף החמישי יצא בגלות. ובו היו כמה וכמה צרות כל מאה תוכחות חסר שתים שבמשנה תורה. וכמו שכתב באותו מדרש (בפסיקתא). וכנגד האלף הששי אמר ואנכי הסתר אסתיר פני ביום וגו׳. והנה נרמז בכאן סוד הקץ שאמר דניאל אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה. כמו שכתב בעל הפסיקתא הסתר אסתיר בגמטריא עולה כך ואחת יתירה. ורמז שלא יצא כל האלף הששי בגלות כי בו רמז סוד הקץ שהוא לתשועת ישראל אלא שאין אנו יודעים מהיכן מתחיל והיכן מסיים. השי״ת יראנו נפלאות מתורתו אכי״ר (הרס״ו זללה״ה):
אלה דברי המעתיק
ויאמר אליעזר עבד אלוהי אברהם אב״י אנכי. ברוך ה׳ אשר עזר לי עד כה ברוב רחמיו וחסדיו להעתיק את דברי התורה פירוש הנחמד מאת המחבר הקדוש בעל חסד לאברהם זללה״ה. כן יעזר לי ה׳ ויתן לי כח ובריאות הגוף שאוכל להעתיק את כל הפירוש הנחמד אשר גם על נביאים וכתובים. ויהי רצון שיכנסו דברי אלה בלבי להבין ולהשכיל את כל דברי התורה הזאת אני וזרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם אכי״ר. אלה דברי הצעיר עבד לעבדי ה׳ מתאבק בעפר רגלי החכמים מחכה לישועת ה׳
הק׳ אליעזר דוב בהר״ר יהודה ליב נ״י מקאלימייע.