לונדון, אנגליה London, England
אייר תשע"ט
צא. שינו את שם אחד מבני הזוג, האם צריך כתובה חדשה
שאלה:
אדם נשוי ששינה את שמו או אישה נשואה ששינתה את שמה, האם צריכים לכתוב כתובה חדשה עם שמם החדש?
תשובה:
א. כל עוד לא הוחזקו בשם החדש, ודאי שאין לכתוב כתובה חדשה.
ב. אם הוחזקו בשם החדש אך עדיין לא השתקע השם הישן ולפעמים נקראים בו, אין צורך לכתוב כתובה חדשה.
ג. אם הוחזקו בשם החדש וכבר השתקע השם הישן, יש פוסקים שהצריכו לכתוב כתובה חדשה. אולם נראה שהעיקר כדעת הפוסקים שאין צורך לכתוב כתובה חדשה. ולרווחא דמילתא יכולים לכתוב בשולי הכתובה או מאחוריה שהשם השתנה ועתה נקראים בשם החדש ולהחתים על כך עדים1הרב שלמה גאנצפריד בספרו אהלי שם (כלל ב סעיף קטן כג) דן באדם ששינה שמו וכבר לא קוראים לו בשמו הקודם, והביא כמה פוסקים שכתבו שכיוון ששמו מופיע בכתובה, והרי הכתובה עומדת לימים רבים, הרי זה נחשב שלא השתקע שמו. והוא חלק עליהם וסבר שאין הכתובה מועילה לכך שייחשב שלא השתקע השם, ואדרבה, כיוון שהשתקע השם צריך לכתוב כתובה חדשה עם השם החדש.
ובמנחת יצחק (חלק ז סימן קיז) כתב:
אמנם בודאי אין לכתוב שם שנשתקע לגמרי, אף אם היא שם העריסה, ואף אם כתבו מחמת שבשעת מעשה לא הוי נשתקע, ואחכ נשתקע צריך לכתוב כתובה אחרת, כמבואר בספר אהלי שם (כלל ב אות כג), ומה שאינם נזהרים בזה, אפשר ללמד זכות, דלא הוי כמו בלא כתובה, דאפשר להביא עדים, שהיה שמה מקדמת דנא בשעת כתיבת הכתובה, ועיי"ש באה"ש".
והנה כתב המנחת יצחק שמנהג העולם לא לכתוב כתובה חדשה, וביאר שטעם הדבר שיוכלו להביא ראיה שכך היה שמם בזמן החתונה ולגבות בכתובה זו. אמנם בתשובה נוספת (חלק י סימן קלב) ביאר שלא כתב זאת אלא כלימוד זכות, אך על פי הדין צריך לכתוב כתובה חדשה, ואפילו בהוסיפו לו שם פסק שיש לכתוב כתובה חדשה. ועוד ביאר שם שלא ניתן לתקן את השם בכתובה הראשונה, אלא יש לכתוב כתובה חדשה.
אמנם בשבט הלוי (חלק ח סימן רפו) כתב שכיוון שבשעת כתיבה הכתובה זה היה השם, הרי שהכתובה נכתבה בהכשר ואין צורך לכתוב כתובה חדשה. וכן כתב בשו"ת שדה אלחנן לרב אלחנן היילפרין מלונדון (חלק ב סימן כט) שכל הפוסקים דנו רק כאשר נכתב השם בטעות שצריך לכתוב כתובה חדשה, ולא הזכירו שהוא הדין כאשר נשתנה שמו. וכן לא מצאנו בשטרי ממון שאם השתנה השם שיצטרכו לכתוב שטר וחדש. וכתב שלרווחא דמילתא יכול לכתוב שהשתנה שמו ויחתים על כך שני עדים, ועל ידי זה תהיה הוכחה שהשם בכתובה הוא שמו.
וגם בפתחי חושן (קונטרס בעניני כתובה אות כד-כו, נדפס בסוף הכרך של הלכות ירושה ואישות) תמה שלא שמענו שבשעת שינוי השם מחמת חולי יכתבו כתובה אחרת, והביא גם ראיה משו"ת הרא"ש שאין צורך לכתוב כתובה חדשה. אמנם לאחר מכן הביא הדעות שיש לכתוב כתובה חדשה, ודן כיצד בדיוק לנסח את הכתובה החדשה (וראו במשפט הכתובה חלק ז פרק סח בסופו, שהציע נוסח לכתובה חדשה למי שנשתנה שמו). ובמגיה שם העיר שאין מוכרחים לכתוב כתובה חדשה, אלא יכולים לכתוב על הכתובה הראשונה שפלוני נשתנה שמו. וזה כדברי השדה אלחנן, אלא שבהערות שם הצריך שדווקא בית דין יכתבו כן, משום שרק בית דין יכולים לכתוב שעבוד מהזמן הראשון אף שלא מדעת המתחייב וכמו בנמחק שטר חובו שדווקא בית דין יכולים לכתוב שטר חדש (ראו שלחן ערוך חו"מ מא, א).
וצריך עיון מדוע הצריך כאן בית דין אם כותב על הכתובה שהשם השתנה, שהרי אין כאן יצירת שטר או שעבוד חדש, ואין זה אלא גילוי מילתא איך היה שמו קודם ושהשתנה שמו. וכן מבואר בשלחן ערוך (חו"מ מט,ב), שאפילו אישה או קרוב יכולים להעיד איך נקרא שמו, ומבואר במקור הדין ברא"ש (בבא בתרא פרק י סימן יז) ובנמוקי יוסף (בבא בתרא עז ע"ב בדפי הרי"ף) שטעם הדבר הוא משום שזה דבר העשוי להתגלות. ואף כאן אין זה אלא גילוי מילתא בעלמא. ולכן נראה שדי להחתים עדים על כך. גם בספר משפט הכתובה (חלק ז פרק סח) כתב שדי אם יכתבו את שינוי השם בשולי הכתובה ויחתימו על כך עדים.
על כל פנים, כל עוד לא הוחזק בשם החדש, ודאי שאין לכתוב את השם החדש (והאריך בכך במשפט הכתובה שם). ואף אם הוחזק בשם החדש אך עדיין לא השתקע השם הישן, אף לדעת האהלי שם אין צורך לכתוב כתובה חדשה. ואם השתקע השם הישן נראה שהכתובה כשרה, כי נכתבה בהכשר ויכול להביא ראיות שכך נקרא שמו בעת החתונה, ולרווחא דמילתא יכתוב את דבר שינוי השם בשולי הכתובה או מאחוריה ויחתים על כך עדים..