ליסבון, פורטוגל Lisbon, Portugal
אלול תשע"ט
ק. הדלקת נר חנוכה משמן הקדוש בקדושת שביעית
שאלה:
למדנו בשיעור משניות שביעית וראינו במשנה שמותר להדליק נרות משמן זית הקדוש בקדושת שביעית. רציתי לשאול האם זה נכון גם לנר חנוכה? או שכיוון שנרות חנוכה לא נועדו להנאה אסור להדליקם משמן קדוש?
האם כשיהיה בשווקים שמן הקדוש בקדושת שביעית נוכל להשתמש בו גם להדלקת נרות חנוכה?
תשובה:
א. מותר להדליק נרות שבת או כל נר אחר שמשמש לאורה בשמן הקדוש בקדושת שביעית1במשנה בשביעית (ח, ב) ישנה השוואה בין דיני שביעית לדיני תרומה ומעשר ואמרו במשנה: "קלה מהן שביעית שניתנה להדלקת הנר" (בניגוד לתרומה, שמותר להדליק בה את הנר רק אם היא טמאה), ובתורת כהנים (בהר פרשה א, הובא גם בירושלמי שביעית ז, א) מובא המקור מהפסוק לדין זה: "תהיה כל תבואתה לאכול – לרבות הדלקת הנר". וכן פסק הרמב"ם (הלכות שמיטה ה, א) שמותר להדליק נר בשמן הקדוש בקדושת שביעית. רש"י (סוכה מ ע"א) ביאר שלומדים מהפסוק הנאה של הדלקת הנר, משום שזה דבר ש'הנאתו וביעורו שוה' בדומה להנאת אכילה. כלומר, שההנאה מגיעה מהשמן הקדוש בקדושת שביעית בזמן שהשמן כלה, בניגוד להנאות אחרות, שבאות רק אחרי שהשמן כלה, כמו עצי הסקה, שההנאה היא החום שמגיע אחרי השריפה, ולא בעת השריפה. לדעת הרב קליערס (תורת הארץ פרק ח, אותיות מה-נ), יש ללמוד מהפסוק שגם ירק שלקטו לאכילה מותר להשתמש בו להדלקת נר. ולעומת זה, כל נר שמדליקים אותו שלא לשם הנאה מאורו, אסור להדליקו בשמן שביעית, כגון הדלקת נר ביום (לדבריו יש מקום לדון בימינו אם מותר להדליק נרות שבת בשמן שביעית, כאשר אור החשמל דולק, כך שהדלקת הנרות היא יותר לכבוד מאשר לאור) ..
ב. נרות חנוכה אף על פי שיש אוסרים2בית רידב"ז (על פאת השולחן סימן ה אות ט) פסק שאין להדליק בשמן שיש בו קדושת שביעית, כיוון שנר חנוכה "לא ניתן להנאה", ומותר להדליק נר בשמן שביעית רק כשנהנים ממנו. כך גם פסק הרב מאיר אריק (אמרי יושר סימן ק), וכך גם הרב יוסף שלום אלישיב (קובץ תשובות חלק ג סימן קב, וליקוטים שביעית פרק שמיני), והרב חיים קנייבסקי (דרך אמונה הלכות שמיטה ה, ח) בשם תורת הארץ (דבריו הובאו בהערה 1). ראו עוד במשנת יוסף (סימן כו, דברים נוספים יש בתשובה לדברי הרב עמאר המתיר בקובץ יבולי השדה א, ומופיעה גם בקובץ זכור לאברהם עמודים שפב–תכח), ובמאמרו של הרב אושינסקי בעלון המעין (חלק מב/, ב, עמודים 48–52) להדליקם משמן הקדוש בקדושת שביעית, הלכה למעשה בימינו מותר להדליקם3הרב שלמה זלמן אויערבאך (מנחת שלמה חלק א סימן מב) דן בדברי תורת הארץ (הנ"ל) ודחה את דבריו. טענתו העיקרית היא שאחרי שהותר להדליק בשמן שביעית, לא צריך לבדוק בכל הדלקה לאיזה צורך מדליקים, אלא הותרה ההדלקה ככלל, לכל צורך שהוא. גם בשבט הלוי (חלק א סימן קפד, אות א) תמה על האוסרים בספרים אלו וכתב טעמים דומים להתיר. וכתב עוד שגם מותר להשתמש בנר חנוכה בתשמישים שלא צריכים עיון, ולכן אין זה נחשב שהנר אינו להנאה בכלל (טעם זה דחה הרב שלמה זלמן, כיוון שאסור להדליק את נר חנוכה לצורך תשמישים אלו אלא לצורך המצווה), אלא שכתב למעשה כיוון שהם אוסרים, יש להחמיר כמותם. גם האור לציון (שביעית עמוד מב) התיר מטעם שנחשבת הדלקה לצורך. וכן התיר הרב מרדכי אליהו (תחומין כא עמוד 11 ואילך) מטעם דומה לטעמו של הרב שלמה זלמן אויערבאך, וכך גם התיר הרב שלמה משה עמאר (שם הערה 2). לעומתם בילקוט יוסף (שביעית סימן טו סעיף סב) התיר להשתמש בשמן שביעית רק אם אין שמן אחר (וראו עוד ביביע אומר חלק ג יו"ד סימן יט). משום שנוהגים להדליק תמיד בתוספת נר שמש4כתב הרב שלמה זלמן אויערבאך (מנחת שלמה חלק ג סימן קכב אות א) שיש להתיר הדלקת נר חנוכה בשמן שביעית כאשר מדליקים גם שמש. והטעם הוא שכאשר יש שמש – מותר להשתמש לאור כל הנרות, ויש כאן הנאה. ואף שאסור להשתמש לאור הנרות, זה רק משום היכר; ואם יש היכר – מותר להשתמש לאור כל הנרות והגרי"ש אלישיב (לעיל הערה 2) חילק בין אדם שמניח את הנרות בתוך ביתו, שאז מותר כיוון שנהנה מהם, לבין אדם שמניח את הנרות מחוץ לבית, שאז אסור כיוון שמראה שאינו רוצה להשתמש בהם כלל..
ג. יש להוסיף שיש שאלה גם לגבי עצם הוצאת השמן הקדוש בקדושת שביעית מחוץ לארץ ישראל. שאלה זו נדונה בהרחבה בשו"ת במראה הבזק חלק ו תשובה צט ולעיל תשובה צח.