רשות לכל אדם נתונה וכו'. אמרם באבות פ"ג הכל צפוי והרשות נתונה וכו' ועי' בדברי רבנו בפרושו שם.
הוא שכתוב בתורה הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע כלומר וכו'. זהו דרשת ר' עקיבא במדרש רבה בראשית דייך פפוס אלא מה אתה מקיים הן האדם היה כאחד ממנו שנתן לו הקב"ה שני דרכים דרך החיים ודרך המות ובירר לו וכו' ועי' במדרש חזית פסוק לסוסתי בנוסח אחר וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא מלמד וכו' והם המה דברי רבנו.
שוב ראיתי שרבנו בעצמו הביא מקור דרשתו בפסוק זה בפרקיו, וכתב וכבר ביאר התרגום בפרוש שהרצון בו ממנו לדעת טוב ורע ר"ל שהוא היה אחד בעולם ר"ל מין שאין כמוהו מין אחר שישתתף עמו בזה הענין אשר נמצא בו והוא אשר מעצמו ידע טוב ורע ויעשה איזה מהן שירצה ואין מונע לו מהן וכו' ועי' להר"י יעבץ ז"ל בהגהותיו שחשב דרבנו מפרש הא אדם הוה יחידי בעלמא ומניה למדע טב וביש, דר"ל מינו, והשיג על זה דהרי תרגום למינו הוא לזנוהי וכבודו במקומו לא ירד לסוף דעת רבנו, ורבנו בעצמו מברר דבריו דמניה ר"ל מעצמו מנפשו, אלא שביאר יחידי בעלמא ר"ל מין מיוחד, ועי' פרש"י על התורה שם.