הפורש מן הצבור וכו' עד שהתוכחה גורמת לתשובה. עי' מדרש רבה תבא אמר ר' יהושע אמר רב נחמן כל מי שבא לבית הכנסת ושומע דברי תורה זוכה לישב בין החכמים לעתיד לבא שנא' אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין וכו'.
והמבזה רבותיו. עי' מ"ש בפרקין דלעיל והנה בברייתא שהובאה ברי"ף וכן ברבנו יונה מנו המבזה רבותיו ג"כ, ועי' לח"מ שכתב דסובר רבנו דהני תרתי חד נינהו דאל"כ פש ליה חדא, והנה ברי"ף שם נמנה רכילות לשון הרע בחדא ורבנו מנה להו לקמן בתרתי, ולא הוי פש כלל, אבל כנראה מן הטעם שכתב רבנו משום דלא ימצא מלמד ומורה לו דרך האמת, לא היתה בגירסתו כלל מבזה אבותיו, ואפשר לדחוקי דגם בבזיון אבותיו תלויה התוכחה אבל נראה שלא היתה בגי' רבנו כלל.
וכן ישעיהו הוכיח את ישראל וכו'. עי' תנא דבי אליהו זוטא פכ"ב א"ל ר' אליעזר לתלמידיו יכולים אתם לעמוד בתוכחות וכו' פתח ואמר קרא בגרון אל תחשוך וכו' זהו שנאמר ברוח הקודש ע"י ישעיהו הנביא לכו נא ונוכחה כנגד מי אמר ישעיהו מקרא זה לא אמרו אלא כנגד בעלי תשובה וכו'.
וכן כל הנביאים. עי' בספרי ריש דברים שהוא הולך ומונה את כלם משה ועמוס וירמיה דוד ושלמה עיי"ש.
לפיכך צריך להעמיד בכל קהל וקהל מישראל חכם גדול וזקן וירא שמים מנעוריו. עי' במשנה ריש פ"ב דתענית אם יש לו שם זקן וחכם, עי' בגמ' ועי' בפי' המשנה לרבנו שם.
ואהוב להם. עי' מדרש רבה דברים אלו הוכיחם בלעם היו ישראל אומרים שונא מוכיחנו וכו' אמר הקב"ה יוכיחם משה שאוהבן וכו' כדי שיתבררו הברכות והתוכחות ביד ישראל.
וזה ששונא את התוכחות וכו' לפיכך יעמוד בחטאותיו. עי' פסקתא זוטרתא דברים, דבר אחר אלה הדברים מה כתוב למעלה מן הענין אלה המצוות והמשפטים ר' אליעזר ור' יהושע אומרים אין מעמיד מצות של מעלה אלא התוכחות של מטה שנאמר אלה הדברים וכו'.