שלשה הם הנקראין אפיקורסין וכו'. רבנו בפי' המשנה לסנהדרין פ"ו כתב ומלת אפיקורס היא ארמית ענינה מי שמפקיר ומבזה את התורה או לומדיה לפיכך קורין בזה השם כל שאינו מאמין ביסודי התורה ומי שמבזה החכמים או איזה תלמיד חכם שיהיה או המבזה רבו, והנה מבזה החכמים וכו' יבואר בדברי רבנו לקמן בהי"ד וכאן ר"ל מי שאינו מאמין ביסודי התורה ובודאי שבאמת בכלל זה הכופר בתורה אבל אחרי שבברייתא זו מנו האפיקורסים ושכפרו בתורה על כרחך דהכוונה כאן אאפיקורסים שאינם מאמינים ביסודי הדת זולת הכפירה בתורה, ובאמת הרי גם בסנהדרין במשנה מנו אפיקורסים להאומר אין תורה מן השמים אשר על כן דרשו בגמ' מאי אפיקורס, ומנה רבנו את הכופרים בנבואה ובנבואתו של משה רבנו ע"ה ובידיעתו יתברך מעשה בני אדם שזהו יסוד שכר ועונש, והכופר בזה הרי אומר דלית דין ולית דיין חלילה ועי' במשנה סוף ברכות כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים עד העולם משקלקלו הצדוקים ואמרו אין עולם אלא אחד התקינו שיהא אומרים מן העולם עד העולם ועי' רש"י ז"ל פירש שכפרו בתחית המתים והנה גי' משקלקלו הצדוקים בודאי אינו שהרי כאן בתקנת אנשי כנסת הגדולה קאי והצדוקים נתהוו בזמן מאוחר ורבנו כתב ע"ז בפי' המשנה אלו הכופרים בתורה שלא יאמינו בחיי העוה"ב ופי' קלקלו השחיתו הדיעות והאמונות והם המה גם אלה הכופרים בידיעת השי"ת שזהו כפירה בעוה"ב ואח"כ מנה את הכופרים בתורה ובאמת גם המה בכלל האפיקורסים וכמ"ש רבנו בפ"ד מהל' רוצח ה"י המינים והם וכו' והאפיקורסים הם שכופרים בתורה ובנבואה כן הוא בנוסחא הישנה והמדויקת בדברי רבנו ומ"מ חלקה להו בברייתא זו וכן לקמן במומרין וכמ"ש שם, ומיושב בזה גם מה שעמדנו בפ"י דעכו"ם דמנה שם רבנו תלמידי צדוק וביתוס בכלל האפיקורסים וכאן מנה להו בין הכופרים בתורה והיא היא.
והנה האומר אין תורה מן השמים מבואר במשנת חלק שם והכופר בפירושה והוא תורה שבעל פה עי' כ"מ שזהו מה שאמרו ואפילו אמר כל התורה מן השמים חוץ מדקדוק זה מק"ו זה וג"ש ועי' בקידושין ס"ו בעובדא דינאי המלך אמר רב נחמן בר יצחק מיד נזרקה בו אפיקורסות דהו"ל למימר תינח תורה שבכתב תורה שבע"פ מאי ועי' בדברי רבנו פ"ג מהל' ממרים ה"א מי שאינו מודה בתורה שבע"פ אינו זקן ממרא האמור בתורה אלא הרי זה בכלל האפיקורסים ומיתתו בכל אדם מאחר שנתפרסם שהוא כופר בתורה שבע"פ מורידין אותו ולא מעלין והרי הוא כשאר כל האפיקורסים והאומרים אין תורה מן השמים והמוסרין והמומרין ועי' בדבריו בפי' המשנה בפ' הנחנקין.
והאומר שהבורא החליף מצוה זו במצוה אחרת וכבר בטלה תורה זו אע"פ שהיא היתה מעם ה' כגון ההגרים. בנוסחאות הישנות כגון הנוצרים וההגרים וכן הוא בדפוס קונשטנטינא רס"ט ובדפוס וויניציאה ישן ועי' בדברי רבנו בפי"א מהל' מלכים ה"ג ועיקר הדברים ככה הם שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן, וכל המוסיף או גורע או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצות מפשוטן הרי זה ודאי בדאי ורשע ואפיקורס, וכל הדברים האלה נמצאים בנוסחאות הישנות של רבנו וגם בדפוס אמסטרדם ואח"כ מחקוה בעלי הבקורת.