עי' כל ההלכה, ועי' כ"מ ולח"מ ורבו הדברים בדעת רבנו, שלכאורה תפס החבל בב' ראשים, דפירש כפי' הרי"ף וכפי' הגאון שהביא הרי"ף, והנה באמת רבו הפירושים גם בדעת הרי"ף גם בדעת הגאון ועי' ר"ן ועי' תוספות יוה"כ האריך ועי' בעשרה מאמרות שדעתו דהגאון ס"ל גם כן כהרי"ף דב' עונות הראשונים אינם נחשבים, ולפי"ז יהיה כן גם דעת רבנו (ראוי להעתיק הדברים כראוי). ועי' מרכבת המשנה ח"ב במה שהאריך הוא בדעת רבנו. והנה ראה זה מצאתי ברבנו חננאל בר"ה שם, שהוא חבר והרכיב ב' הפירושים של הרי"ף בשל הגאון והם המה ממש דברי רבנו עיי"ש (ולחנם הגיהו שמה).
ועוד למדתי מדברי ר"ח אלו גרסא חדשה בסוגיא שלא מצאתיה בשום מקום ולא עמדו עליה רבותינו, וז"ל מטה כלפי חסד היכי עביד ר' אליעזר אומר כובש (כלומר משקעו) כדכתיב יכבוש עוונותינו ותשליך ר' יוסי בר חנינא אומר נושא (כלומר נושא העונות ומכריעין הזכות) שנאמר נושא עוון, ור' יוחנן אומר מעבירן שנא' עובר על פשע תניא דבי ר' ישמעאל מעביר ראשון ראשון וכך היא המדה, והנה לפנינו עוד מימרא שלישית בשם ר' יוחנן שלא הובאה בשום מקום, ועל פיה אנו מבינים מה שכתב רבנו האלפסי בשם גאון וז"ל וזהו מדה ששית של י"ג מדות שבפרשת ויעבור ורב חסד בית הלל אומרים מטה כלפי חסד ופי' ר' יוחנן מעביר והגיהו הב"ח ז"ל ופירשה תנא דבי ר' ישמעאל מעביר והוא מובן דמאין בא ר' יוחנן לכאן, אבל הברור שהיה גם להגאון גי' זו כמו שהוא ברבנו חננאל, ועי' בס' ערוך לנר ר"ה במה שהאריך לבאר בדעת ר"א וריב"ח בכובש ונושא דעל כרחך נושא פירושו הוא שהקב"ה מעבירו לגמרי ולהכי מביא להא דתנא דבי ר' ישמעאל כסיעתא לדבריו דס"ל ג"כ מעביר, דאם נימא דדעת ר' ישמעאל היא דעה שלישית א"כ למה מייתי ליה לבסוף אחרי דעת האמוראים עי"ש היטב, ועי' להרב עשרה מאמרות בפ"ד שכתב להיפך וזה לשונו על תנא דבי ר' ישמעאל אכתי איכא למיחש בהו ומשום הכי קאמר שאינו אלא מעביר פי' מפליג אותו מלפניו שלא יקטרג עד דיהא מתקלא מוכח, וכך היא המדה הנכונה שאין בה משוא פנים ומכאן למד רבא שאינו נמחק ואי גרסינן וכן תני דבי ר"י דאתא לסיועי לריב"ח היינו נושא היינו מעביר אבל כפי הגירסא הראשונה ועיקר דאיכא ג' מחלוקת בדבר וכו' עיי"ש וכלם לא ראו הגרסא הישנה, דבאמת איכא דעה שלישית של ר' יוחנן דמעביר ועל זה מביא הא דתנא דבר"י דס"ל ג"כ מעביר.
והנה השגת הראב"ד כנראה אין לה מקום לפי שיטת רבנו, ומ"ש הראב"ד שלא ידע מאין מצאו והרי כן דעת הגאון ור"ח והרי"ף וכן הוא גרסתם בגמ', וגם ההפרש בין יחיד לצבור הרי מבואר בגמ' לפי גרסתם וכמו שהביא גם הכ"מ והלח"מ, ועפי"ז יתברר לן סוגית הגמ' בסוטה י"א על מתני' דיש זכות תולה ב' שנים ויש זכות תולה ג' שנים דאמר שם לעולם ר' ישמעאל ואשכח קרא דאמר ותני דכתיב כה אמר ה' על שלשה פשעי אדום ומאי אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר דלמא שאני עכו"ם דלא מפקיד דינא עליהו עיי"ש וכבר עמדו לתמוה ע"ז דהרי גם בישראל נאמר על שלשה פשעי יהודא וישראל ודרשינן מינה שלהי יומא דעבר אדם ג' עבירות מוחלין לו ועי' להגאון רד"ל מה שכתב בזה ודבריו דחוקים מאד אבל לפי גירסא זו הדברים ברורים כשלמה דעל שלשה פשעי ישראל לרבים נאמר ולא ליחיד והכא בזכות דיחיד ולהכי רק זכר לדבר איכא.
שלא הניח תפילין מעולם. זהו כפי' הרי"ף ז"ל ועי' הגהות מיימוני וכן כתב גם רבנו יונה ז"ל בשעריו ש"ג אות י"א עיי"ש.
וכן חסידי אומות העולם יש להם חלק לעוה"ב. עי' בדברי רבנו בפ"ח מהל' מלכים הי"א ועי' כ"מ שם דפסק רבנו כר' יהושע בסנהדרין ק"ה נגד ר' אליעזר ועי' עוד בדברי רבנו סוף פי"א מהל' עדות ובדברי הכ"מ שם והפשוט דפסק כר' יהושע משום דבסנהדרין שם ק"ה מוקי לסתם מתניתין כר' יהושע וכן הרגיש הפרי חדש ז"ל אבל מבואר הוא כבר בהגהות מיימוני עיי"ש.