מטילי אימה על הצבור שלא לשם שמים זה הרודה צבור בחזקה והם יראים ומפחדים וכו'. שינה רבנו מלשון הגמ' בכמה דברים דהנה בבריתא איתא ושנתנו חתיתם בארץ החיים (והוא מוסב על קרא דיחזקאל ל״ב:כ״ז דמסיים שם אח"כ ותהי עוונותם על עצמותם ועי' לרבנו יונה בשעריו ש"ג אות קפ"ב ובמה שהאריך בכל זה) ואמר עלה רב חסדא זה פרנס המטיל אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים. והנה רבנו העתיק רק מטילי אימה על הצבור ומפרש אח"כ זה הרודה צבור בחזקה והם יראים ומפחדים ממנו והביאור הוא למותר לכאורה, וראה בדברי רבנו בפכ"ה מהל' סנהדרין שם הביא הדין דכל פרנס המטיל אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים ואינו מבאר כלל זה הרודה צבור וכו'. גם תמוה דהשמיט רבנו ולא הזכיר פרנס כלל כאן. רק בפכ"ה שהזכרנו כתב דינו בפרנס, גם השמיט מה דאמרו בגמ' המטיל אימה יתירה ועי' למהרש"א ז"ל שם דבדיוק נקטי אימה יתירה עיי"ש בדבריו ורבנו לא הזכירו כלל. אשר על כן נראה דרבנו לאו בפרנס איירי כאן אלא בסתם בני אדם אלמים המטילים אימה על הצבור ורודים בם בחזקה והדברים ידועים וארוכים ולאו דוקא אימה יתירה אלא כל שהוא מפחד אותם והם יראים ממנו הרי זה בכלל זה ודוקא בפרנס שרשאי להטיל אימה וכמו שאמרו זרוק מרה בתלמידים אצלו דוקא אימה יתירה בעינן וכמ"ש הסמ"ג לא תעשה ר"ח אחר שהביא כל מה שיש רשות לדיין להעניש ולקנוס כתב ואע"פ שיש רשות לדיין לכל זה אסור לו להטיל אימה יתירה על הצבור אבל בשאר כל אדם לא בעינן אימה יתירה כלל ואולי זהו כוונת רבנו.