הפורש מדרכי צבור וכו' ולא נכנס בצרתן ולא מתענה בתעניתן. עי' תענית י"א ושם בפורש מזה לבד לפיכך עונשו רק שאינו רואה בנחמת צבור כדאמר שם עד כאן מדת בינונים אבל במדת רשעים וכו' ועי' לרבנו יונה בשעריו ש"ג אות קס"ח כתב שהאיש הפורש מדרכי הצבור הנה הוא כמקטרג על הסכמת עבודת השם והוא בכלל הבוזים דבר השם וגם ממחטיאי הרבים כי הם מכריעים לב חלושי הדיעות בפרישתם מדרכי הצבור עיי"ש היטב בכל דבריו הנחמדים. ומדברי רבנו משמע עוד טעם לפי שהוא מראה עצמו כאלו אינו מישראל ועי' בדברי רבנו בפ"א מהל' אבל ה"י כל הפורשין מדרכי צבור והם האנשים שפרקו עול המצות מעל צוארן ואין נכללין בכלל ישראל בעשית המצות ובכבוד המועדות וישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות אלא הרי הן כבני חורין לעצמן כשאר האומות וכו' כל אלו אין מתאבלין עליהן והוא בשמחות פ"ב ויש בכל זה אריכת דברים מקומם בדרושים.
העושה עבירות ביד רמה כיהויקים וכו'. כבר כתבתי לעיל בשם רבותינו שהוא מן הירושלמי דפאה פ"א ה"א וסנהדרין פ"י ה"א וכבר הביא רבנו בעצמו מקורו בשם הירושלמי בפי' המשנה לפ"ג דאבות מגלה פנים בתורה מי שעובר על מצות התורה בפרהסיא והוא תכלית הכפירה וכו' וענין מגלה פנים יגלה פנים ויעיז וזהו לשון כפירה והוא מפורש כן בגמ' ירושלמי פאה וכו' העובר על דברי תורה בפרהסיא כיהויקים והם המה כל דבריו כאן.