1
מחטיאי הרבים וכו' אחד שהחטיא בדבר גדול כגון וכו' ואחד שהחטיא בדבר קל אפילו לבטל מצות עשה וכו'. בגמ' כגון ירבעם בן נבט וחביריו אבל הוא מפורש בבריתא שהביאה רבנו לקמן בפ"ד שמנה בכלל המחטיא את הרבים המעכב את הרבים מלעשות מצוה.
2
ואחד האונס או שהטעה אחרים והדיחם. מבואר ג"כ בבריתא שם. ועי' לרבנו יונה בשעריו ש"ג אות קס"א שמחטיאי הרבים בכלל שונאי ה' המה ועליהם נאמר ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו וכו' כאשר תאמר על האנשים המשחיתים ערי המלך או כרמיו כי הם שונאי המלך ונאמר כי כרם ה' צבאות בית ישראל וכו' עיי"ש במה שהאריך בדברי נועם.
3
ואחד האונס אחרים עד שיחטאו כמנשה שהיה הורג את ישראל עד שיעבדו. עי' סנהדרין ק"ג ב' וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד וכו' במערבא אמרי שעשה צלם משאוי אלף בני אדם ובכל יום ויום הורג כולם.