כל אחד ואחד מבני האדם יש לו זכיות ועוונות מי שזכיותיו יתירות על עוונותיו צדיק וכו'. כתב רבנו זה לשלול מדעת רבותינו ז"ל המפרשים דרשע וצדיק בדין זה קאמר וכמו שהביא הר"ן ז"ל בשם הרב רבי ישעיה דיטרני הזקן ז"ל וכתב זה בכדי לישב הקושיא דהרי אנו רואין כמה צדיקים שזכיותיהן מרובין ונכתבים למיתה וכו' והקדים רבנו לכתוב דעיקר הוא מי שזכיותיו יתירות גם בא לשלול מדעת רבותינו הסוברים דחייב מיתה לעולם הבא הוא וכמ"ש התוס' ז"ל ורבנו לא ס"ל כן (ועי' לח"מ מ"ש בדעת רבנו והוא מוקשה מאד לרגיל בלשון רבנו).
והנה הרשב"א ז"ל בראש השנה ט"ז כתב יש לפרש דחייב מיתה דקאמר בעוה"ב קאמר אבל בעוה"ז יש צדיק אובד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו אלא שאני תמה שהרי אפילו רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירין לו שום דבר מרשעתו וא"כ מאי נחתמין לאלתר, ואפילו צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה אבד כל הראשונות וגזר דין דיחיד אינו נקרע דקאמרינן היינו גזר דין בטובות עוה"ז ורעותיו קאמר הא בחיי העוה"ב הכל הולך אחר שעת סוף ימיו וברוך אל אמת היודע האמת עכ"ל וזה שיטת רבנו דלא קאי על עוה"ב, (ויש לעיין עוד בפסקתא דרב כהנא פיסקא שובה הנוסח שלשה פנקסאות הן אחד של צדיקים גמורים ואחד של רשעים גמורים ואחד של בינונים, אלה לחיי עולם אלו צדיקים גמורים ואלו לחרפות ולדראון עולם אלו הרשעים ימחו וכו' ועם צדיקים אל יכתבו אלו הבינונים שנתן להם הקב"ה עשרה ימים, ומשמע דקאי על עוה"ב, ושם בפסקא דרשו אבל בר"ה זמן דיני נפשות הוא אם למות אם לחיים כדאמרינן בתקיעתא דרב וכו').
והנה מרן הגר"א ז"ל בסי' תקפ"ב השיג על דעת האומרים דלא קאי על עוה"ב אלא על עוה"ז, דהא אמרינן שם ואדם נידון בר"ה וגזר דין שלו נחתם ביוה"כ אלמא אין החתימה אלא ביוה"כ ומתניותא (כן הוגה בנוסח ישן שבסוף ר"ה מגוף כת"י קדשו ור"ל הנך בריתות דלעיל) בכל אדם מיירי וכן מ"ש שם תבואה שאירע בה קרי או אונס וכו' ועי' טורי אבן בזה) וכן אדם שאירע בו קרי או אונס קודם יוה"כ נידון לשעבר וכו' החליט הגמ' בכל אדם אלא דחיי העוה"ז שוין בכל אדם אלא דאע"פ שנכתב אם חוזר בעשי"ת נקרע הגזר דין ונכתב ונחתם ביוה"כ לטובה וזהו התועלת דאינו נחתם עד יוה"כ וזה שכתב שב בינתים וכו' וזה שמבקשין בעשי"ת כתבנו וכו' ליקרע גזר דין ויכתבנו לחיים וכו' עכ"ל, רצונו לומר דא"א לומר דקאי הכא אעוה"ז, דהרי אמרו כאן נכתבין ונחתמין לאלתר ואי בעניני עוה"ז הרי ביוה"כ נחתמין ולא בר"ה, ועל כרחך דהכא על חיי העוה"ב קאי וכשיטת התוס' ודעימיהו וזה נחתם תיכף בר"ה אבל בעניני העוה"ז רק נכתב בר"ה ונחתם ביוה"כ, ובאמת גם בזה איכא שנוי גרסאות, דבאמת יש גורסין כאן רק ונכתבין לאלתר לחיים וכן ברשעים, וכ"כ ברבנו חננאל ודיליף לה ר' אבין מקרא דימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו, מפרש לה רבנו חננאל ימחו מספר חיים כלומר אפילו אם היו צדיקים ונכתבו לחיים וחזרו לרשעתם ימחו מאותו הספר של חיים שנכתבו בכלל ספר הצדיקים וכו'.
ומלבד זה הרי אמרו בירושלמי פ"א דר"ה אחרי שהביא פלוגתת הבריתות אי נחתם ג"כ בר"ה או נחתם ביוה"כ או נחתם כל אחד בזמנו מילתא דרב אמרה כולהם נידונין בר"ה וגזר דין של אחד מהם מתחתם בר"ה דתני בתקיעתא דרב זה היום תחלת מעשיך וכו' ועל המדינות בו יאמר וכו', ולפי"ז אנן דנהגינן כרב הרי גם הגזר דין נחתם בר"ה וכן מבואר לקמן בדברי רבנו שכל אחד נחתם בר"ה.
והנה כבר הביאו סיעתא לשיטת רבנו מהא דמפורש בירושלמי פ"ק דר"ה שם אלו שמתים מר"ה עד יוה"כ מאי זה דין הם מתים וכו' ולא שמיע דאמר ר' קרוספא בשם ר' יוחנן שלש פינקסיות הם וכו' של צדיקים גמורים כבר נטלו איפופס של חיים מר"ה וכו' הרי להדיא כשיטה זו דקאי על עוה"ז, אמנם יעוין בירושלמי בפ"ק דקידושין דרש ר' עקיבא וכו' למי שאין בידו מצוה אחת שיסייע לו לכל זכות הדא דאת אמר לעולם בבא אבל בעוה"ז אפילו תשע מאות תשעים ותשעה מלאכים מלמדים עליו חובה ומלאך אחד מלמד עליו זכות הקב"ה מכריעו לכף זכות וכו' עיי"ש. והם הם דברי רבנו לקמן שאין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות והוא היודע האיך עורכין הזכיות וכו' והדברים ארוכים.
ובעיקר השגות הראב"ד כי יש רשעים חיים הרבה עי' דרשת רז"ל הובא בשערי תשובה לרבנו יונה שער ג' אות קכ"ג א"ר יאשיהו מפני ג' דברים הקב"ה מאריך פנים עם הרשעים בעוה"ז שמא יעשו תשובה או עשו מצות שישלם להם הקב"ה שכרם בעוה"ז או שמא יצאו מהם בנים צדיקים וכו' ועי' תנא דבי אליהו זוטא פ"ט וילקוט שמואל ב' י"ט ועי' תוס' ב"ק נ' ב', ועי' עוד להרשב"א בתשובותיו סי' ת"פ שהקשה לר' כרוספדאי דג' ספרים דלמה בבינונים תולין עד יוה"כ, וכי פליג אדבית הלל דורב חסד מטה כלפי חסד בבינונים בלי פשיעה בגופו (ועי' פני יהושע וטורי אבן שמטעם זה נטה לשיטת הסוברים דצדיק ורשע בדין זה קאמר כאן). ותירץ שיש חילוק בין דין של ר"ה שהוא לעוה"ז ובין דין בעוה"ב דאיירי ביה הברייתא ובו מטה כלפי חסד, הרי להדיא כשיטת רבנו דעל עוה"ז קאי, ועוד נבאר שיטת רבנו (כאן בכתב יד של הגאון המחבר זצ"ל נמצא רשום "צריך לסדר") ועי' בכ"מ לקמן שכתב כן מדעתו ולא הביא דעת הרשב"א ז"ל וכל זה צריך ברור שני.
Loading...
3:1
1
Loading...