אע"פ שהתשובה והצעקה יפה לעולם בעשרה ימים שבין ראש השנה ויוה"כ היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד שנאמר דרשו ה' בהמצאו בד"א ביחיד אבל בצבור וכו'. פסק רבנו כר' יצחק אע"ג דפליגי עליה ר' עקיבא ור' אלעזר שם וכן סתם בריתא דאם לא שב בינתים אפילו הביא כל אילי נביות שבעולם אין מוחלין לו, וכן קשה על הרי"ף שפסק ג"כ כר"י אבל הוא ע"פ מה דאמרו שם ט"ז א' כמאן מצלינן האידנא אקצירי כמאן כר' יוסי ואיבעית אימא לעולם כרבנן וכדר' יצחק, והרי סתם מתני' דידן שם דלא כר' יוסי ועל כרחך כדברי ר' יצחק קי"ל להכי פסקו כוותיה.
והנה מסוגית הגמרא משמע דדרשת דרשו ה' בהמצאו ביחיד בעשרת ימי תשובה הוא למאן דס"ל דגזר דין של יחיד אינו נקרע וכאמרם לא שב בינתים אפילו הביא כל אילי נביות שבעולם אין מוחלין לו ורק בעשי"ת מהני ולצבור בכל זמן נקרע הגזר דין אבל רבנו הרי פסק כר' יצחק דיפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין וכמו שנתבאר ומ"מ הביא גם כן החלוק בין עשי"ת לשאר כל השנה ביחיד דבשאר כל השנה אינו מתקבל מיד ובעשי"ת מתקבל מיד משום דס"ל דדרשא זו לא פליגי אדר' יצחק כלל (וכן נראה דעת הרי"ף והרא"ש ז"ל דהביאו הסוגיא לחלק בין יחיד לצבור ובין כל השנה לעשרת ימי תשובה ואע"פ כן הביאו גם להא דר' יצחק והוא כדברי רבנו (במקום הזה ציין הגאון המחבר זצ"ל "יש להאריך כאן") .
אבל צבור כל זמן שעושין תשובה וצועקין בלב שלם הם נענין. ראיתי מקשים על זה מהא דאמרו בתענית ח' א' א"ר אמי אין תפלתו של אדם נשמעת אלא א"כ משים את נפשו בכפו איני והא אוקים שמואל אמורא עליה ודרש ויפתוהו בפיהם וכו' ואע"פ כן והוא רחום יכפר עון, ומשני כאן ביחיד כאן בצבור, הרי דבצבור מהנה גם בויפתוהו בפיהם ולמה כתב רבנו דוקא וצועקים בלב שלם. וכתבו לחלק גם בצבור בין עשרת ימי תשובה לשאר כל השנה דבעשי"ת מהני ויפתוהו בפיהם, משא"כ בשאר כל השנה, והוכיחו כן דהכא בתענית על כרחך בעשי"ת קאי דהא דביחיד מהני במשים נפשו בכפו על כרחך בעשרת ימי תשובה, דבשאר כל השנה אפילו הביא כל אילי נביות אין מוחלין לו. ולפי מ"ש אנו בדברי רבנו לעיל אין זה מוכרח כלל וגם ליחיד מהני בשאר כל השנה לדעת רבנו דס"ל כר' יצחק. אבל באמת קושיא מעיקרא ליתא, דבצבור אפשר שזכותם גדול כ"כ שלפעמים נענין גם בשעה שויפתוהו בפיהם ולבם לא נכון עמו משא"כ ביחיד, אבל האם אפשר לומר שתמיד הם נענין גם בשעה שלבם לא נכון עמו, ורבנו הרי כללא כייל שתפלת הצבור נשמעת תמיד ונענין עליה תמיד, וזה אינו אלא כשהם צועקים בלב שלם, וראיות ע"ז בכל מקומות שבש"ס שכל זמן שהצבור לא קרא בלב שלם לא נענה.