עבר על כריתות ומיתת בי"ד ועשה תשובה וכו'. בירושלמי במקומות שהבאנו לעיל איתא עבר על כריתות ומיתות בי"ד במזיד, ולפלא קצת כי לא הזכירו רבינו.
התשובה ויוה"כ תולין ויסורין הבאין עליו גומרין לו הכפרה, ולעולם אין מתכפר לו כפרה גמורה עד שיבואו עליו יסורין. הנה מה שהוסיף רבנו ולעולם אין מתכפר לו כנראה הוא למותר, ומצאתי להרב תוספות יוה"כ בסוגין דיומא שעמד בזה, וכתב דכוונת רבנו דלא רק יוה"כ אינו מכפר אלא אפילו בזמן דאיכא שעיר אינו מתכפר בכריתות ומיתת בי"ד בלי יסורים, והוא פלא שנעלם מעיני הרב ז"ל לפי שעה דברי רבנו בפי' המשנה דיומא שהבאנו שכתב להדיא להיפוך ואולי אפשר לומר דכוונתו דאפילו עשה תשובה מאהבה מ"מ בעי יסורין דוקא, והנה רבנו יונה בשערי תשובה שער א' עיקר י"ז כתב אכן זה שאמר שלמה ע"ה בחסד ואמת יכופר עון על בעל התשובה דבר כי יש עבירות שהתשובה ויוה"כ תולין ויסורין ממרקין כאשר יתבאר בשער הרביעי והנה החסד יגן בעד החוטא וישמור עליו מן היסורים וכו' והאריך עוד בזה הרבה וכן האריך בשער הרביעי שם וכמו כן תורה דאגוני ומצלי, ומדברי רבנו לא משמע כן וזהו מה שהוסיף דלעולם אין מתכפר לו כפרה גמורה עד שיבאו עליו היסורין ומפרש רבנו הא דבחסד ואמת יכופר עון וכן בתורה דאגוני ומצלי, דמ"מ כפרה גמורה לא הוי רק דניצול מן היסורים והמיתה מכפרת ויש לעיין עוד בכל זה ואפשר דגם כוונת רבנו כה"ר יונה אלא דר"ל כפרה גמורה לא הוי ועוד ראוי לברר הדבר.
והנה רבנו יונה בשער הרביעי כתב וז"ל ועל מה שאמרו רז"ל כי על כריתות ומיתות בי"ד תשובה ויוה"כ תולין ויסורים ממרקין יש שאלה והלא כתוב מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו והתשובה בזה כי מה שנאמר לפני ה' תטהרו מצות עשה על התשובה שנחפש דרכינו ונחקורה ונשובה אל ה' ביוה"כ (ועי' בפרקי דר"א פמ"ו שיום הכפורים מכפר על הקלות ועל החמורות שנא' כי ביום הזה וכו' מחטאתיכם אין כתיב כאן אלא מכל חטאתיכם וזה שלא כדברי רבנו יונה ז"ל אבל יש לעיין בשיטת ר' אליעזר בפרקי דר"א שם גם לרבנו ועי' להגאון רד"ל שם ועוד נעיין בזה) ואע"פ שנתחיבנו ע"ז בכל עת החיוב נוסף ביום הכפורים (ועי' מ"ש ג"כ בשער השני אות י"ד) והטהרה אשר בידינו היא התשובה ותיקון המעשים אבל מה שכתוב כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם שהוא אמור על הטהרה שהשי"ת מטהר אותנו מן העון ומכפר עלינו כפרה שלמה ביוה"כ בלא יסורים זה נאמר על מצוות לא תעשה אבל על כריתות ומיתות בי"ד תשובה ויוה"כ תולין ויסורין ממרקין ע"כ. וצ"ב לכאורה דהא תינח הכא אפשר לומר דמכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו היא מצות עשה של תשובה ביוה"כ אבל מה נעשה במקרא דלבתריה והיתה זאת לכם לחוקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה וכאן נאמר ג"כ מכל חטאתם, וצ"ל דבאמת גם מה דאמרו תשובה ויוה"כ תולין ג"כ זה כפרה היא אבל לא כפרה גמורה וכמ"ש בירושלמי שהבאנו להדיא בכריתות ומיתת בי"ד אלא תשובה ויוה"כ מכפרין מחצה ומשו"ה מקרא זה אין קושיא כלל והעיקר מה שהקשה הוא משום דכתיב התם תטהרו דמשמע לגמרי ואין טהרה לחצאין.
אמנם מדברי רבנו לא משמע כן דהא כתב לקמן בפ"ב ה"ז יוה"כ הוא זמן תשובה לכל וכו' לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ועי' מ"ש בזה לקמן הרי דלא חשב מצות תשובה ביוה"כ למצות עשה, וא"כ שוב תסוב עליו הקושיא דמכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. אמנם לרבנו כנראה קושיא מעיקרא ליתא דהרי בזמן שיש שעיר באמת מכפר על הכל וביה הרי איירי קרא וכמו שמבואר בתורת כהנים שהבאנו לעיל כי ביום הזה יכפר בקרבנות אלא דמרבה יוה"כ בשעה שאין קרבנות מקרא דכי ביום הזה אבל עיקר הכתוב בזמן דאיכא שעיר ואז הלא באמת יוה"כ מכפר על הכל ומתקיים שפיר מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו לשיטת רבנו.
בד"א שלא חילל את השם בשעה שעבר אבל המחלל את השם וכו'. הוסיף רבנו לכתוב בשעה שעבר שמלבד שאינו בגמ' עוד לא נודע ביאורו הנכון, והנה בגמ' שם איתא היכי דמי חילול השם אמר רב כגון אנא אי שקילנא בשרא וכו' ר' יוחנן אמר כגון אנא וכו' ולפי"ז כל אלה נכללים בחילול השם שאין כח בתשובה, יוה"כ ויסורים לכפר, ודעת רבנו נראה שאינו כן שהרי כתב לעיל בפ"ה מיסודי התורה ה"י כל העובר מדעתו בלא אונס על אחת מכל מצוות האמורות בתורה בשאט נפש להכעיס הרי זה מחלל את השם ולפיכך נאמר בשבועות שקר וחללת את שם אלהיך אני ה' (ועי' מ"ש שם מקורו) ואם עבר בעשרה מישראל הרי זה חילל השם ובהי"א כתב שיש דברים אחרים שהם בכלל חילול השם והוא שיעשה אותן אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות ואע"פ שאינן עבירות הרי זה חילל את השם כגון שלקח וכו' עד צריך שידקדק על עצמו ויעשה לפנים משורת הדין. הרי שדברים אלו הן בגדר אביזריהו של חילול השם לאדם גדול וכתב שם להדיא ואע"פ שאינן עבירות, וכאן דייק לכתוב בד"א שלא חילל את השם בשעה שעבר דבעינן דוקא חילול השם עם עבירת האיסור וזהו חילול השם הנזכר בה"י אבל לא אותו חילול השם שבהי"א שאינה בשעה שעבר, שהרי אין כאן עבירה אלא שהיא נכללת לתלמיד חכם בכלל חילול השם ואולי נכללת במאי דאמרו בקדושין מ' אין מקיפין בחילול השם מאי אין מקיפין וכו' מר בריה דרבינא אמר לומר שאם היתה שקולה מכרעת עיי"ש.
והנה בשאלתות ברכה שאילתא קס"ז כתב אבל מי שיש בידו חילול השם בעוונותיו אין כח לא בתשובה לתלות וכו' ודייק שם מו"ר בהעמק שאלה דלמדנו רבנו דחומר חילול השם הוא דוקא בצירוף עוונות אחרים והכי אזיל סוגית הגמ' דקדושין שהבאנו אין מקיפין בחילול השם והביא ג"כ לשונו של רבנו באגרת השמד שכתב והעון הזה בין יתר העוונות אין יום הכפורים מכפר וכו', ולפי מ"ש שפיר אפשר לומר דכוונת השאלתות ג"כ כמו שכתבנו דדוקא חילול השם שיש בה עבירה ולהכי כתב חילול השם בעוונותיו אלא דהשאלתות הביא שם אחר זה היכי דמי חילול השם ומיתי לכולהו שאין בהם עבירה משמע דס"ל דגם על זה אין יוה"כ מכפר ולהכי כתב דדוקא שיש בידו עוד עוונות. ובדעת רבנו שפיר אפשר לומר כמ"ש והוא נכון.