בזמן הזה שאין בית המקדש קיים ואין לנו מזבח כפרה אין שם אלא תשובה. (עי' תנא דבי אליהו סדר אליהו זוטא פכ"ג דבר אחר יענך ה' ביום צרה, יודע היה דוד שעתיד ביהמ"ק להיות חרב והקרבנות יהיו בטלים בעוונותיהן של ישראל והיה דוד מצטער על ישראל במה יהיה כפרה לעוונותיהן ואמר הקב"ה לדוד בשעה שהצרות באות על ישראל בעוונותיהן יעמדו לפני יחד באגודה אחת ויתודו על עוונותיהן לפני ויאמרו לפני סדר סליחה וכו').
התשובה מכפרת על כל העבירות וכו' ועצמו של יוה"כ מכפר לשבים שנא' כי ביום הזה יכפר עליכם. ואח"כ בה"ד העתיק רבנו ד' חלוקי הכפרה שהיה ר' ישמעאל דורש, ומבואר דס"ל לרבנו דיש ב' חילוקים בין שעיר המשתלח ליוה"כ, דשעיר המשתלח מכפר על הקלות בלא תשובה, ואלו יוה"כ בעי תשובה אפילו על הקלות, ועוד שביוה"כ איכא ד' חלוקי כפרה, ובשעיר ליכא להנך חלוקי ומכפר גם על חמורות לגמרי בלי יסורים ומכפר גם על חלול השם, וכ"כ רבנו להדיא גם בפי' המשנה ליומא שאחר שהביא במשנה כל ד' חלוקי הכפרה, סיים וכל זה כשאין עבודת יוה"כ אבל בזמן שהיתה העבודה כבר ידעת כי בשעיר המשתלח היו מתכפרין על כל העוונות כמו שנבאר בתחלת שבועות, אבל לא נדע מאין מקור דברי רבנו אלה לחלק בכל זה, הרב לח"מ כתב שהוקשה לו לרבנו דהא במשנה אמרו ושעיר המשתלח מכפר על הקלות ועל החמורות כשעשה תשובה וא"כ איך קאמר הכא עבר על כריתות ומיתת בי"ד דצריך תשובה יוה"כ לתלות ויסורין למרק וכן על הקלות למה לי תשובה ביוה"כ לבד סגי לכך חילק רבנו בין המשתלח ליוה"כ עי"ש היטב ואין דבריו מובנים, והרי מתניתין אוקמוה בגמ' כרבי, ולרבנן באמת לא מתוקמה הך מתניתין ועוד דמאן לימא לן בכוונת המשנה שעיר המשתלח מכפר ר"ל בלי תליה ובלי יסורים ודילמא יכפר כיוה"כ.
והיה אפשר לאמר ע"פ מה שתמה הרשב"א ז"ל לרבי למה בא השעיר לגמרי והרי יוה"כ לבדו מכפר, והוצרך לדחוקי בעבירה שעבר בשעת שילוחו ומת מתוך העבירה, דיוה"כ אינו מכפר בחנקתיה אומצא ושעיר מכפר וזהו דוחק גדול, גם מאן לימא לן דהכי הוי, אשר על כן ס"ל לרבנו דשעיר מכפר לגמרי בלא תליה ובלא יסורים ואפילו על חילול השם משא"כ יוה"כ ולהכי בעינן לשעיר, אבל זה אינו, ודאי הוי ס"ל לרבנו כסוגית הגמ' דשעיר אינו מכפר בלא תשובה אף על הקלות, שפיר היה אפשר לומר דמשום הכי בעינן לשעיר כדי לכפר לגמרי, אבל לשיטת רבנו הרי דשעיר מכפר על הקלות בלא תשובה א"כ שפיר בעינן השעיר על הקלות.
אולם בפשוטו נראה דמקור דברי רבנו הם בירושלמי בשבועות ויומא וכן הוא בפ"י דסנהדרין שאחר שהביא דרשת ר' אלעזר בן עזריה בשם ר' ישמעאל בד' חלוקי כפרה מסיק א"ר יוחנן זו דברי ר' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא אבל חכמים אומרים שעיר המשתלח מכפר ואם אין שעיר יום הכפורים מכפר ועל כרחך הכונה דכשם ששעיר המשתלח מכפר כך אם אין שעיר יוה"כ מכפר וזה פליגא על ד' חלוקי כפרה, הרי לפנינו להדיא דביוה"כ איכא פלוגתא דראב"ע ור' ישמעאל ור"ע סברי דיש בו ד' חלוקי כפרה, ורבנן סברי דמכפר כמו שעיר המשתלח ובשעיר המשתלח הרי לא מצינו פלוגתא כלל הרי להדיא דשעיר מכפר על הכל וזהו מקור דברי רבנו.
ועצמו של יוה"כ מכפר לשבים שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם. ר"ל דהא קרא זה נאמר בעבר על לא תעשה ועשה תשובה שתשובה תולה ויוה"כ מכפר וכדלקמן בדרשא דד' חלוקי כפרה הרי דמקרא זה מוכח דעצמו של יוה"כ מכפר, ובפשוטו כיון רבנו לדרשת הספרא כי ביום הזה יכפר עליכם בקרבנות ומנין שאע"פ שאין קרבנות ואין שעיר היום מכפר ת"ל כי ביום הזה ועי' בקרבן אהרן מ"ש בזה.