1
והקטנים כל הקודם והחזיק בהן זכה. נ"ב עיין לח"מ ונראה דדעת רבינו דאף הפקר מדעת לא הוי דעת אחרת מקנה. עיין משל"מ פכ"ט מהל' מכירה דאי הוי דעת אחרת מקנה גם הקטנים הו"ל לקנות בעצמם ע"ש בהה"מ לשיטת הר"מ. ואין ראיה מגר שמת דלא הוי הפקר מדעת אבל כאן הוי הפקר מדעת ואין הגליון מספיק להאריך. ואפשר מהאי טעמא לא ציין הכ"מ כי משם אין ראיה כ"כ לדבר זה, ועיין בהל' זכיה ומתנה עי"ש: