ר' בא בר ממל מקשי דתני שני כבשי עצרת כו'. עי' בפני יהושע ר"ה (ד"ח ע"ב) שחיזק דעת ר' משולם בתוס' שם דבר"ה לא היו מקריבין שעיר של ר"ח ור"ת הקשה עליו מהתוספתא וע"ז כתב הפנ"י דהתוספתא קאי רק לר"ש כו' ע"ש. וכזה כתב ג"כ הטורי אבן והברכ"י בא"ח סי' תקצ"א וביד דוד (דף קפ"ג) השיגו ע"ז דבירושלמי כאן מבואר להיפוך ואני לא ידעתי מה קול רעש הזה דמה שכתבו דמשמע כאן דלכו"ע היו מקריבין בר"ה שעיר של ר"ח ואדרבה מקשי שם מהאי ברייתא לר"ש משמע דלשאר תנאי ניחא כו' ע"ש לא ידעתי מנ"ל דלהירושלמי הברייתא הוא לכו"ע הא אדרבה אמרו בירושלמי לא ר"ש הוא דר"ש חולק כו' משמע אדרבה דהתוספתא דוקא ר"ש הוא ועכ"פ אינו מוכרח דהוא לכו"ע ומ"ש הברכ"י דמבואר בירושלמי דגם ב' שעירי ר"ה היה על טומאה שאירע בין זה לזה כו' ע"ש. הנה אדרבה לפי מה דמסיק הירושלמי בקושיא קאי זה רק על עצרת ולא על ד"ה וכ"כ הפני משה שם וז"ל וע"כ הא דקאמר אם כיפר הראשון כו' לא קאי אלא אב' שעירי עצרת בלבד כו' עכ"ל א"כ אינו קשה על הפנ"י והבן: