הגע עצמך שהיה שער גבוה כו' כנגד כתפי' כו' הראב"ד בה' מזוזה (פ"ו הי"ב) פסק כהירושלמי הזה וכן במרדכי בהלכות קטנות והמרדכי כ' שם דש"ס דילן לא פליג בזה ואדרבה צריך לפגוע כדי שיפגע במזוזה ע"ש. ולפ"ז י"ל דגם כל הפוסקים אינם חולקים בזה רק שהם מדברים בסתם פתח שאינו גבוה. ולכן כיון שהפוסקים סתמו דבריהם ובראב"ד ובמרדכי בשם ר"י בעל התוס' פסקו כהירושלמי ע"כ נראה שהלכה כמותו ובפרט דכן עשה ר' חנינה מעשה רב. וע' בב"ח ביו"ד (סי' רפ"ט) שאחר שהביא דברי המרדכי והראב"ד כתב דהכי נקטינן וכ"כ המעיו"ט ונראה שהוא מטעם שכתבתי וכן פסק הלבוש ובש"כ שם. וראיתי בקיצור ש"ע וסי' י"א ס"ה בהג"ה) שכ' דהוא תמוה מאד כיון דרוב הפוסקים ס"ל דש"ס דילן חולק על הירושלמי איך נניח רוב הפוסקים וניזול בתר מיעוטא ע"ש ולק"מ דרק בתוס' מבואר דס"ל דש"ס דילן חולק על הירושלמי אבל בשאר הפוסקים י"ל דהם מיירי בשאין הפתח גבוה ולא דברו מזה דהוא לא שכיח. ועי' בשירי קרבן שתמה על התוס' דמניין להם דש"ס דילן פליג. בשגם דמ"ש דלש"ס דילן פסול בדיעבד היכא שלא הניח בשליש העליון גם זה אינו מוסכם עי' במנוח ובטור ומ"ש הב"י ע"ז. וע"כ נראה עיקר כהכרעת האחרונים. [ובדרך אגב אעיר על מ"ש הרא"ש בהלק"ט אחר שכתב דבש"ס דילן מבואר דביהכ"נ פטור ממזוזה כ' וז"ל ובירושלמי פרק בתרא דמגילה משמע דבי מדרשא דר' חנינא היה בו מזוזות ומונחות בין כתפים של אדם עכ"ל. וראיתי בדברי חמודות שם שתמה ע"ז דלמה לו לסיים שהיו מונחות בין כתפים דלמאי צריכה הכא ע"ש ולענד"נ דהרא"ש הביא הירושלמי ונסתפק בו מה דאיתא דהיה בי מדרשא המזוזות ומונחות בין כתפים אם הכוונה דבי מדרשא היו חייבים במזוזה או שבין כתפי' פסולות למזוזה כיון שלא היה בשליש העליון רק לזכר מזוזה עשאוהו כך וכמו של בית מונבז במנחות (צ"ב ב') וע"כ אינו מוכח מזה דבית המדרש חייב במזוזה והבן]: