ליתן להם זמנים אחרים. ע' בשירי קרבן שכתב ז"ל היינו אם עברו י"ד וט"ו ולא קראו שיקראו אח"כ ולא ס"ל דרשא דלא יעבור כו' ותדע דהא תני לקמן בסמוך שזמנו כל החודש וכן פסקו כל הפוסקים עכ"ל. ותמהני ע"ז דהא סיים בירושלמי על ההוא דזמנו כל החודש דדוקא עד ט"ו וכ"ה באגודה סי' ו' ובירושלמי אמרינן כל החודש כשר לקריאת המגילה ולעוברי דרכים ואפילו קודם י"א כו' אבל לא אחר ט"ו עכ"ל וכן פסקו כל הפוסקים:
יום י"ג יום מלחמה כו'. ע' בביאור הרא"ש בסמ"ג ה' מגילה שכ' וז"ל וכן גרסינן בירושלמי יום י"ג כו' ומכאן ראי' שפי' זמן קהלה לכל הוא שנקהלו היהודים לעשות מלחמה לא לעשות תענית כדפי' ר"ת אבל נ"ל שאין מזה ראיה כלל משום דההוא דירושלמי דיום י"ג מלחמה הוא סיים בה וא"א לרבויי קרא ואלו ההוא דתלמודא דידן דזמן קהלה לכל הוא מסיים בה ולא צריך קרא לרבויי וא"כ דברי הירושלמי לחוד ודברי תלמודא דידן לחוד כו' ע"ש ובמחכ"ת לא סיימו קמיה דמרן לשון הירושלמי יפה דבאמת אינו מבואר כלל בירושלמי ההוא דא"א לרבויי קרא וא"כ דברי הירושלמי והבבלי אחד המה. ואולי לפי שראה ברא"ש שכ' על ההוא דירושלמי דליכא לרבויי או באיזה פוסק אחר סבר שזה מלשון הירושלמי ובאמת אינו מבואר כלל כן בירושלמי: