1
רב נחמן בר יעקב סבר מימר חייב להעמיד לחבירו כו'. עי' בפני יהושע בק"א למס' כתובות (סי' קל"ה) שהביא ראיה מהירושלמי הזה דכל מה שאומר אדם בלשון חייב מהני אפי' בדבר שלא בא לעולם ואינו ברשותו ע"ש. אולם לפי פי' הפני משה לא מוכח מידי כאשר יראה המעיין:
רב נחמן בר יעקב סבר מימר חייב להעמיד לחבירו כו'. עי' בפני יהושע בק"א למס' כתובות (סי' קל"ה) שהביא ראיה מהירושלמי הזה דכל מה שאומר אדם בלשון חייב מהני אפי' בדבר שלא בא לעולם ואינו ברשותו ע"ש. אולם לפי פי' הפני משה לא מוכח מידי כאשר יראה המעיין: