אשה שהיתה רכובה על גבי בהמה כו'. ע' במגדל עוז להג' יעבץ (בדיני קניית בהמה סי"ז) הביא הירושלמי הזה וב' והוא כדברי ספר החתום ובדקתי בספרים ואין פותר כו' ע"ש מה שדחק בביאורו. ובמח"כ לא ראה ע"ש הרשב"א בחי' לקידושין (ס"ה ע"ב) ותורף דבריו דכוונת הירושלמי דכיון שכ"א קבלה גט מחבירו א"כ כ"א הכחיש טענתו הראשונה במה שקיבל הגט ומיירי היכא דהחזיקו בחבילה בשוה לכן חולקין בשוה. ובזה א"ש דברי הירושלמי. וראיתי להשדה יהושע (דכ"ב) שכ' דע"כ דהירו' סובר דאף דליכא סהדי אסורא לעלמא וצריכה גט דהא כאן לא סיים דגובה כתובתה וגם במה שצריכה לשחרר שניהם ש"מ שאף שלא שייך בהו קבלת הכתובה עכ"ז צריכה לשחררם ה"ה גבי אשה צריכה גט. ובחנם עשה פלוגתא בין הבבלי להירושלמי דבודאי אינו עולה על הדעת דצריכה גט משום אמירת האיש וגם הירושלמי מודה בזה ומה שצריכה לשחררה וגם מה שצריכה לקבל הגט אין הטעם בכדי להתירה לעלמא רק הוא תנאי דאם עשו כן אז יד כולם שוה בהחבילה. וראיתי להרמ"כ הובא דבריו בש"מ לב"מ (דף ט' ע"א) שהביא הירושלמי הזה וכ' וצ"ע אי גיטא שקלה תשקול כתובתה מן החבילה ותו לא כו' ע"ש. ולהנ"ל א"ש דכיון דגם המה מקבלים גט השיחרור א"כ יד כולם שוה בזה וא"ש. והנה גם הפני משה כתב דצריכה גט להתירה לעלמא ולדעתי נראה כמ"ש. ובמראה הפנים הביא דברי הרשב"א וכתב וז"ל ולפי גירסתו דהכא דקתני וצריכה לשחרר משמע דמדינא בעי שיחרור ולפי פירושי דוקא אם קיבלו גט שיחרור דבזה הכחישו טענתם הראשונה עכ"ל ואין זה השגה על הרשב"א דהא בבבלי איתא בברייתא צריכה שני גיטין ועכ"ז אוקמה בגמ' שם דאינה צריכה רק הוא תנאי אם היא רוצה לקבל כתובתה אז אם קבלה גיטה גובה כתובתה וה"נ יש לפרש כן בירושלמי וא"ש: