1
אל ה"תהו" תשוקתך והדבור ימשול בך
ביאליק הדרשן מפליא לעשות: במקום "אל-אישך תשוקתך" – "אל ה"תהו" תשוקתך"; במקום "והוא ימשול בך" – "הדבור ימשול בך". רוצה לומר: תשוקתו של האדם לתוהו מולידה את ממשלת המלים בחייו. המשיכה לתוהו מולידה את המלים שנועדו לכסות על התוהו.