1
"מעבר הלז"
שמואל א, רש"י: בשני משפטים 'מפגיז' ח.נ.ב בשלושה ביטויים המצטברים לאיסור ולפחד גדול: "מעבר הלז", "אחריך אל תביט" ו"במופלא אל תציץ", וה'קרשצ'נדו' מסתיים ב"כי לא יראה האדם את ה"תהו" פנים אל פנים וחי". את המיצוי השירי הנוקב למשפט זה נתן ביאליק בשירו "הציץ ומת" (להלן, עמ' 56).
2
בשמואל א יש לביטוי "מעבר הלז" משמעות של מכשול פיזי ("גי שני ההרים" – רש"י) והוא גם מקומו של האוייב הפלישתי. רש"י מבדיל בין "הלז" שהוא כ"דבר שכנגדו" לבין "הזה". בובר מנגיד את ה"אני-אתה" שבמפגש בין אדם לחברו (ולאלוהיו) ל"אני-לז" המנוכר. ביאליק מְשוֶוה לו גם משמעות פיזית של קיר בלתי עביר, וגם משמעות מטפיזית, במובן של "במופלא ממך אל תציץ".