Ali Be'er on Revealment and Concealment in Language 194

מבעבעים
איגרות ביאליק: "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו" (טשרניחובסקי). תמונות הילדות בונות ומזינות את תמונות העולם של היוצר. ביאליק מדגיש חזור והדגש את השפעת נוף ילדותו על כל יצירתו, וקורא להן "מראות שתייה" (ראה גם איגרות ביאליק, 170). "עד השנה השישית לימי חיי גדלתי בכפר ראדי (פלך וואהלין) מקום יערות ושדות ונוה שאנן מלא יופי צנוע של טבע (---) במקום ההוא ספגתי את הרשמים הראשונים של העולם והטבע ומעודי ועד היום ינוחו אותם הרשמים על כל חזיונות רוחי" (וראה גם עמ' 97 איגרת לקלויזנר, כתב יד).
ה"חדר" בו לומד הילד "עומד בשפוע ההר, נוטה לנפול כל רגע אל התהום הפתוחה תחתיו". הרי לפנינו תמונת "החיים-על-קוו-התהום" שהיא תמונת התשתית בגו"כ. "על קרקע התהום, מבטן הרים מעינות יזנקו, והם הומים, מבעבעים ומפזזים ומסייעים לחזור בנעימה על פרקי תהילים". כמו כאן, בתמונת הילדות – גם במסה, עולים מי התהום למקרא שירי המעלות מהתהלים, והם "הומים, מבעבעים ומפזזים" – צירוף העשוי להוות את התשתית התמונתית התת-הכרתית למושג התהום המחייה, שגם הוא אחד מאבני היסוד של היצירה על מקורותיה הקבליים.