יש מלים - הררי אל, ומלים - תהום רבה
זהו אחד מביטויי המפתח שהמקורות הנלווים מאירים את מלוא משמעותו. הדיאלקטיקה של הגילוי והכיסוי נכפלת פה בצמד ניגודים נוסף ורב-עוצמה: הררי אל ותהום רבה.
המחבר ניזון מהמדרשים על פסוק זה שהקורא עתיד לפגוש רק בהמשך, אבל אנו מסירים כבר עכשיו את הכיסוי ומציצים למעבדה הביאליקאית.
בראשית רבה, אגדת בראשית (בובר): כש״נבקעו כל מעיינות תהום רבה״ (בראשית ז׳ י״א) הציף המבול את הארץ (גילוי) ורק כשאלוהים זוכר את נח, ״איש צדיק תמים״, הוא סוכר את פי התהום (כיסוי).
״הררי אל״ - אלו הצדיקים או הצדקה, הנכבשים על-פי התהום שהיא הפורענות או מידת-הדין, כדי ״שלא יעלה ויציף את העולם״. הצדיק פועל כדי ׳לכבוש׳ את הדין או את הפורענות - כשם שההר כובש את התהום. הפורענות נמצאת גם בתוך האדם עצמו ורובצת לפתח - והוא יכול לכמש אותה ע״י מעשים טובים.
ומדוע נחרבה סדום - כי לא היו בתוכה צדיקים ״לכבוש״ את הפורענות...