פרשה רביעית בענין העברת הירדן איך עברו, ומה שאמר האל ית' אל יהושע עליו וענין האבנים. תחלתה וישכם יהושע, עד בעת ההיא אמר ה' אל יהושע. והנה בפרשה הזאת בענין העברת הירדן שאלתי שש שאלות:
השאלה הראשונה הנה יראה מדברי יהושע (במה שצוה את העם שיסעו וילכו אחרי ארון ברית ה' כי לא עברתם בדרך מתמול שלשום, ובמה שאמר לעם התקדשו כי מחר יעשה ה' בקרבכם נפלאות) שהוא היה יודע שמי הירדן יכרתון. ויקשה מאד זה, לפי שלא מצינו דבור האל ית' אליו שיודיעהו זה? והמפרשים אמרו שהאל הודיעו זה ואם לא נכתב, והוא דוחק גדול לומר שבאה לו נבואה ולא נכתבה? השאלה השנית מה הוא הצורך שיהיה בנס הגדול הזה מכריתת מי הירדן? האם היה כדי שישראל יעברו בו? הנה אין ספק שהירדן אינו נהר כל כך גדול שלא יוכלו אנשים לעברו, והנה דוד ואנשיו בברחו מפני אבשלום בנו עברו אותו, ויעקב אמר (בראשית ל"ב י') כי במקלי עברתי את הירדן הזה, והמרגלים ששלח יהושע עברו אותו ג"כ, ובאותו מקום שהם עברו יוכלו לעבור בני ישראל כולם? השאלה השלישית אם האל ית' לא אמר ליהושע בכאן כי אם היום הזה אחל גדלך בעיני ישראל, ושיצוה לכהנים שבעברם בירדן יעמדו בקצי מי הירדן, איך יהושע דבר אל העם מה שלא נאמר לו? שהוא אמר מי הירדן יכרתון, וזה הנס לא הודיעו האל יתברך בדבריו, ואם כן איך יעד הוא במה שלא נאמר לו? השאלה הרביעית במה שהכניס יהושע בתוך ייעוד ענין ההעברה, ועתה קחו לכם שנים עשר איש משבטי ישראל וגו', וזה לא צוהו האל ית' עד הנה, כי אם אחרי שתמו כל הגוי לעבור אז צוהו עליו, אבל קודם לזה לא ידעתי מה הביאו אליו? כל שכן שהכניסו במקום בלתי נאות, כי תחלה אמר הנה ארון הברית אדון כל הארץ עובר לפניכם וגו', והכניס שם קיחת האנשים, ואחריו אמר והיה כנוח כפות הכהנים? השאלה החמשית באמרו ושתים עשרה אבנים הקים יהושע וגו', ואלה אין ספק שהם אחרות מלבד השנים עשר שנשאו הי"ב שבטים, ויקשה אם כן למה עשה זה יהושע בהיות שלא צוה עליו? וגם כי אם האבנים ההם נשארו בתוך הירדן עד היום הזה, ומה היה האות והצורך בהקמתם שמה בהיות המים מכסים אותם? השאלה הששית אחרי שזכר ויהי כאשר תמו כל העם לעבור ויעבור ארון ה' וגו', וזכר אחריו העברת בני גד ובני ראובן, ואחריו ביום ההוא גדל ה', איך בא אחר כל זה ויאמר ה' אל יהושע לאמר צוה את הכהנים וגו', ויעלו מן הירדן, והלא כבר נזכר שעלו? והנני מפרש הפסוקים באופן שיותרו השאלות כלם:
וישכם יהושע וגו'. התבאר בתורה שבשנת הארבעים בחדש שבט הוכיח משה לישראל, ובשבעה באדר מת משה, והתאבלו עליו שלשים יום שנשלמו בשבעה בניסן, ושלשה ימים שהזהירום יהושע טרם עברם את הירדן, נמצא שעברו ישראל את הירדן בעשרה בניסן, ובו ביום עלו, כמו אמר (בספ' ד' י"ט) והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון, כך אמתת קבלת רבותינו ז"ל (קדושין פ"א ל"ח ע"א) בזה, ויהיה פירוש ויהי אחרי מות משה, אחרי תמו ימי בכיתו, ובו ביום ציוה להכין לצידה, וביום מחרתו השכים בבקר ונסע העם מהשטים ובאו עד עבר הירדן ולנו שם טרם יעבורו, וביום השלישי להזמנתם עברו את הירדן, וזהו (ב) ויהי מקץ שלשת ימים. והרלב"ג כתב שהאל ית' בחר שלא יעברו בלילה כי אם בבקר, לפי שיתפרסם הנס לעיני בני ישראל ולעיני האומות ותפול עליהם אימתה ופחד, וגם כדי שבאותו זמן שעברו מעת בואם לשפת הירדן עד הבקר שעברו יתקדשו מפני הנפלאות אשר יעשה הקדוש ברוך הוא בקרבם כמו שאמר יהושע, ויהיה אומרו ויאמר יהושע אל העם התקדשו כי מחר יעשה ה' בקרבכם נפלאות, שאמר אליהם זה ביום שהסיעם מהשטים לעבר הירדן, ואז אמר שמחר (רוצה לומר ביום עשרה לניסן יום ההעברה) יעשה השם בקרבם נפלאות. וכזה ויאמר יהושע אל הכהנים לאמר שאו את ארון ברית וגו', היה גם כן באותו יום השני קודם יום ההעברה, או יהיה מאמר יהושע אל הכהנים ביום השלישי בזמן ההעברה, ועם היות שעד עתה היו הלוים נושאים את הארון, הנה צוה עתה לכהנים שישאו אותו להקדישו יותר מפני הנס. ואמרו חז"ל (סוטה פ"ז ל"ג ע"ב) בשלשה מקומות נשאו הכהנים את הארון, בהעברת הירדן, וכשסבבו את יריחו, וכשהחזירוהו למקומו בימי דוד כשברח מאבשלום, שנאמר (שמואל ב' ט"ו כ"ט) וישב צדוק ואביתר את ארון האלהים ירושלים, ועוד מצאנו במקום אחר בבנין הבית שהעלוהו הכהנים מעיר דוד לבית קדש הקדשים, ועם היות שזכרו הכתוב אחרי אמרו ויהי מקצה שלשת ימים: