והיה כאשר נלכדה ירושלם וכו' עד סוף הנבואה. לא בא הכ' כאן לספר ולהודיע איך הי' חרבן ירושלם ואבוד המלך צדקי' ועמו כי זה כבר כתבו ירמי' עצמו בסוף ספר מלכי' וגם בסוף הספר הזה נכתב פעם אחרת ואין צורך לשנותו כאן, גם שלא נזכר במקום הזה בשלמות כמו שזכרתי בשאלות, אבל באו הכתובים האלה להודיע אחרי שנכתבו הנבואות אשר ניבא ירמי' על לכידת ירושלם ועל המלך צדקי' ועל עמו שכולם נתקיימו ושכאשר פתר להם כן הי' אם בלכידת הבבליים את ירושלם כי הנה בשנה התשיעית לצדקיהו בחדש העשירי שהוא טבת בא נבוכדנצר וכל חילו על ירושלם ויצרו עליה כמו שנבא ירמי', ועם היות שלא בא נבוכדנצר שמה אלא נבוזראדן רב טבחים לפי שבא בשם מלך בבל ומצותו אמר הכ' שבא המלך, וגם כדי להיות נבואת ירמי' שניבא בהם על ירושלם, (ב) ובשנה האחת עשר למלכות צדקיהו בחדש הרביעי שהוא תמוז הבקעה העיר כי לפי שלא הי' לחם בעיר עם הארץ לא מיחו ביד הכשדים כשנתקרבו לבקע החומה מפני זלעפות רעב, והנה אמרו חז"ל (תענית כו, א - ב) שבי"ז בתמוז הבקעה העיר והוא א' מהחמש' הדברים שארעו באותו יום, האמנם נאמר כאן שהבקע' העיר בתשעה לחדש לענין המעשה והוא בתשע' לחדש הבקעה העיר מעצמה, (ג) ומיד באותו לילה באו שרי בבל בשער התוך והיא השער שהיה בחומה האמצעית כי שלש חומות היו בירושלם כמו שזכרתי בפירוש לספר מלכים, וזה נכתב להודיע שנתקיימה נבואת ירמיהו שניבא ובאו ונתנו איש כסאו פתח שערי ירושלם, (ד) ואז ברח צדקיהו וכל אנשי המלחמה מן העיר, (ה) ורדפו הכשדיים אחריהם והשיגום והוליכו אותם רבלתה לפני נבוכדנצר וידבר אתו נבוכדנצר משפטים רוצה לומר שהוכיחו על אשר מרד בו ושעבר על שבועתו שהשביעו עליו באלקים, וכל זה לקיים מה שניבא ירמיהו עליו לאמר ואתה לא תמלט מידם ושעיניו יראו את נבוכדנצר ופיו ידבר עם פיו, (ו) וסיפר ששחט את בני צדקיהו ואת כל שריו, (ז) ואת עיניו עור אבל אסרו אותו בנחשתים שהם שלשלאות של ברזל להביא אותו בבלה, ובזה נתקיים מה שניבא לו ירמיהו שלא ימיתהו בחרב כי עם היות ששחט את בניו ושריו הנה לא שחט את צדקיהו, ואחרי ששבו הכשדיים מלרדוף אחרי צדקיהו אז הרחיבו פרץ העיר ועליו אמרו שהבקעה בי"ז בתמוז.
והנה לא סיפר הכתוב כאן מתי נכנסו הכשדיים לירושלם ולא מחרבן הבית כמו שנזכר בספר מלכים וגם בסוף הספר הזה, נראה שלא נכנסו לירושלם עם היות שהבקעה העיר עד ז' ימים לחדש אב לפי שכל אותו חדש היו היהודים נלחמים על פרץ העיר באופן שלא יכלו הכשדים להכנס לעיר עד אותו יום שבחולשת העם מפאת הרעב לא עצרו כח עוד ובאו הכשדיים בעיר, האמנם לא נזכר כאן הפרטיות הזה לפי שלא בא הכתוב לספר המאורע כ"א לרשום קיום הנבואה, (ח) ולכן בלבד אמר ששרפו את בית המלך ואת בית העם ופירשו המפרשים בית כל א' מהעם, ויותר נכון הוא שקרא את ב"ה בית העם ולא קראו בית ה' לפי שכבר נסעה משם השכינה, ואת חומות ירושלם כולם נתצו והרסו לארץ, (ט) ואת יתר העם הנשארים בעיר ירושלם רוצה לומר שלא המיתו בחרב בשעת המלחמה, ואת הנופלים אשר נפלו אל הכשדים עם היות שנכנסו בידיהם והיה ראוי לחמול עליהם, ואת יתר העם הנשארים רוצה לומר בערי יהודה כולם הגלה נבוזראדן לבבל, (י) והשאיר בארץ מדלת הארץ ויתן להם כרמים ויוגבים שהשדות יקראו יוגבים, ובמסכת שבת (שבת כו, א) דרשו לכרמים תאני רב יוסף אלו מלקטין אפרסמון מעין גדי עד רמתא וליוגבים אלו צודי חלזון דדוד עד חפא, הנה התבאר אם כן שלא בא הכתוב בזה אלא לבאר שנתקיימו נבואות ירמיהו אם בענין המלך והשרים וגלות העם ואם בענין העיר והבית והותרה בזה השאלה השישית.