ידוע שמבני אדם אנשים שצורת פניהם כו'. ר"ל שבני אדם ינהגו לתאר ולכנות בני אדם כפי מה שיטו צורותיהם אל צורות הב"ח כמו שאמר ביהודה גור אריה וליוסף אמר בכור שורו. עוד אמר הרב, כן מה שאמר פני שור ופני אריה ופני נשר הם כלם פני אדם נוטות אל אלו הצורות של אלו המינים. ר"ל שמה שראה יחזקאל במרכבה פני שור ופני אריה ופני נשר, אין הכוונה בזה שיהיו פניהם כן, כ"א שהיו כלם פני אדם אם לא שהיו נוטות אל צורות אותם הב"ח כמו שימצא בבני אדם. עוד אמר הרב ז"ל ויש לך בזה ב' ראיות, האחת אומרו בחיות בכלל, וזה מראיהן דמות אדם להנה, ואח"כ תאר כל חיה מהם, יש לה פני אדם, ופני אריה, ופני שור, ופני נשר, ר"ל כי אחרי שהכתוב אמר בכל החיות דמות אדם להנה א"כ יורה שהיו כל פניהם פני אדם. ומה שאמר אחרי זה ר"ל אחרי אותה ההודעה הכוללת שקדם פני שור ופני אריה ופני נשר, הוא ע"צ התאר והכנוי, לא שיהיו כן בטבעיהם, כי אם שהיו נוטות פניהם לאותן הצורות. עוד אמר הרב ז"ל והראיה השנית מה שביאר במרכבה השנית אשר הביא אותה לבאר עניינים שלא נזכרו במרכבה הראשונה, אמר במרכבה השנית, וארבעה פנים לאחד פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם והשלישי פני אריה והרביעי פני נשר, הנה ביאר שמה שאמר עליו פני שור הוא פני הכרוב וכרוב הוא הצעיר לימים מבני אדם, והוא ההקש בשני הפנים הנשארים. ר"ל שאחרי שבמקום שאמר כאן פני שור אמר שמה פני הכרוב שהוא צורת הילד כי כן היו באותה צורה כרובי המשכן, יראה שכל הצורות האלו שור ואריה ונשר הם פני אדם נוטות לזה, לא שיהיו כן בטבעם. והנה לקח הרב זה כלומר שכרוב הוא הצעיר לימים מבני אדם ממ"ש חז"ל והלא כרוב ואדם אחד הוא. ותרצו אפי רברבי ואפי זוטרי, יורה שכרוב הוא צורת הילד, וממה שביאר בפני שור למדנו שכן יהיה פני אריה ופני נשר. עוד כתב הרב ז"ל ואמנם מלת פני שור להעיר ג"כ מצד הגזרה כמו שרמזנו בו. ר"ל א"כ אחרי שהפנים ההם היו פני כרוב והוא הצעיר שמבני אדם א"כ איך יאמר כאן פני שור כי הנה השור אינו מתייחס לילד. לכן אמר הרב שנאמר בו פני שור להעיר על גזרת השם שהוא מגזרת שור והבטה כאלו יצוה שיעיין ויביט בזה, והוא ע"ד מה שכתב איש היה בארץ עוץ שהוא מגזרת עצה באמרו התיעץ והבן בדבר הזה. וממה שפירשתי בזה הלשון תדע הסבה למה לא העיר הרב על רמז והערה בשם אריה ולא בשם נשר כי אם בשם שור, כי זה היה לפי שהתבאר במרכבה השנית שאותם הפנים היו נוטים לפני שור כמו שזכר, וזה שאמר להעיר ג"כ שיכלול ב' העניינים. עוד כתב הרב ז"ל וא"א שנאמר אולי זאת השגת צורות אחרות מפני שהוא אמר בסוף זה הספור השני היא החיה אשר ראיתי בנהר כבר הנה התבאר מה שהחילונו לבארו עכ"ל. ר"ל שלא יאמר אדם נגד זאת הראיה הב' שהביא שהיו צורות המרכבה השנית אשר זכר אחרות ואינם מתאחדות עם הצורות שזכר במראה הזאת הראשונה, לפי ששם נאמר היא החיה אשר ראיתי על נהר כבר, וזה יורה ששתי המראות אחת:
ואני הנה שאלתי על דברי הרב בפרק הזה דברים. הראשון, מה הועיל הרב בהיות הפנים פני אדם אם לא שפני שור ואריה ונשר יהיו נוטים לצורות אותם הב"ח בהיותם בעצמם פני אדם. השני, מה ראה הרב להתחיל בזה הדרוש המרכבה בהיותו אחת מפרטיה, והיה ראוי שיתחיל בענייני הפרק השני כ"ש שזה שאמרו כאן נכלל שמה באמרו התחלת אותו פרק וכלל לצורת כל חיה צורת אדם. השלישי, איך אמר הרב שהיו החיות מהם כפני אדם ומהם כפני אריה ומהם כפני שור ומהם כפני נשר, כי הנה התבאר בכתובים שלכל אחד מהם היו כל אותם הצורות פני אדם פני אריה פני שור ופני נשר, וא"כ עם היות שהיו לכלם פני אדם ככה היו לכלם פני שור ושאר הצורות, ופסוק מלא הוא ופני אריה אל הימין לארבעתן ופני שור מהשמאל לארבעתן ופני נשר לארבעתן, הנה א"כ לכלם היו פני אדם ולכלם היו פני שור ופני אריה ופני נשר. הרביעי, במה שהביא ראיה מהצורות שנזכרו במראה השנית וזה שאותם הצורות שזכר שמה הם פני האופנים לא פני החיות, ראה הפסוקים. ואראה והנה ארבעה אופנים, וכל בשרם וגביהם, לאופנים להם קורא הגלגל באזני, וארבעה פנים לאחד פני האחד פני הכרוב, הנה א"כ הצורות ההם באופנים זכרם ולא בחיות, ומה שהביא היא החיה אשר ראיתי, אותו פסוק נאמר על הכרובים שנאמר וירמו הכרובים היא החיה אשר ראיתי על נהר כבר. החמישי, אם נאמר שאותם הצורות על החיות אמרם מה ראה הרב להביא ראיה מפסוק פני האחד פני הכרוב, ואמר והוא ההקש בשאר הצורות, ויותר טוב היה שיביא פסוק וירומו הכרובים, ובלכת הכרובים, ושאר הכתובים שבאו שמה שקרא החיות כלם כרובים, ואם התבאר אצלו שהכרוב הוא הצעיר לימים מבני אדם, א"כ בקראו הנביא אותם כרובים יראה שהיו כלם בצורת אדם, ותהיה הראיה כוללת אותם שהיא יותר מכרחת מפני הכרוב שהיא ראיה קצתיית. ואמרתי בתשובת כל זה, שהרב הביא בתחלת הח"ב בפ"ט ובפ"י הקדמות ועניינים לבאר מהם פסוקי המרכבה, ושם הביא הדעת שהיו הכרובים (צ"ל הכדורים) המצויירים במספר ארבעה והם כדור הלבנה הסמוך אלינו וכדור השמש אשר עליו וכדורי החמשה ככבים הנבוכים, נגה, ככב, שבתאי, צדק ומאדים, שימנו אותם לאחד, וכדור הככבים הקיימים, והיה זה המספר מהעשרה כנוי על הדעת הקדום כשהיה נוגה וככב ממעל לשמש, כמו שהביא באותו הפרק עשירי, והיה דעת הרב וכוונתו שלאלה הארבעה כדורים כיון הנביא יחזקאל באמרו הנה ארבעה חיות, ולפי ששם באותם הפרקים מהח"ב הביא הרב שהגלגלים הם חיים משכילים לכן התאמץ הנה בזה הפרק הראשון מהמרכבה לבאר שכלל צורותיהם היו פני אדם, להעיר היותם משכילים ואינם בלתי משכילים על דמיון האריה והשור והנשר, כי אם מדברים בדמות האדם, וזה צורך דבריו והיתר השאלה הא'. והאפודי כתב שרמז הרב באומר שהיו כלם בדמות אדם לומר שעם היות שהיו הכדורים מיוחדים לפעול ביסוד זולת יסוד בהויה, הנה זהו כשהוא מכין החומר להתהוות ולקבל הצורה, אבל נתינת הצורה באמת הוא מן הנבדל, וא"כ לכל החיות היו פני אדם, ר"ל פני הנבדל אשר הוא נותן הצורות. אבל זה איננו נכון אצלי לפי שהאדם שזכר כאן לא נאמר על הנבדל כי בחלק השלישי מהמראה בוארא כעין חשמל שם דבר מהנבדל, לא בכאן. כללו המפרשים שהפנים הם הכחות הבאות מהגלגל במתהוים, ואחר היות מהפנים פני אדם א"כ א"א שיפורש על הנבדל, ולכן היותר נראה אלי בזה הוא שאמר הנה שהיו פני אדם לכל החיות הוא לרמוז שעם היותם מיוחדים בהתהוות הנמצאות בעלי כחות. הנה הכוונה הראשונה בפעל כל אחד ואחד מהם הוא הוויית האדם, כי אליו תהיה מגמתם, ובעבור שעליו יכוין אמר הרב שהיו כלם בצורת אדם, ועיין בזה. ולשאלה השנית אשיב ואומר שהביא הרב זה הפרק הראשון לפי שהוא יסוד ומונח לכל מה שיכוין באמרו דמות אדם להנה, לא יצדק עליהם כל שיאמר אחרי זה בשאר הפרקים. ולולא היות הכוונה הראשונה בהתהוות ובכחות הבאות מהגלגלים, אדם עליו מלמעלה. הנה א"כ בא הפרק הזה בתחלת הדרוש להכרח גדול, ועם זה הותרה השאלה הזאת: