איש ואשה שני שמות וכו'. יאמר הרב שההנחה הראשונה לאיש ואשה הוא לזכר ולנקבה מבני אדם ושע"ד ההשאלה יאמר ג"כ לכל זכר ונקבה מב"ח. ואם נשאל מאין בא זה לרב כי איש ואשה הם רק נרדפים לזכר ולנקבה מבע"ח כיון שבשניהם אמרה התורה איש ואשה. שהפסוק אמרו בביאור לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת, ר"ל כי בהנחה ראשונה יקרא אשה לנקבה מהאדם, לפי שמאיש, והוא הזכר מהאדם לוקחה, והוא יורה שבהנחה ראשונה נאמר עליהם. ונסתייע הרב בזה ג"כ מאשר שם איש ואשה יאמר על הנשואים והתייחדות הזכר עם הנקבה, ולכן אמרו חז"ל אין אישות בעכו"ם, ומפני זה אמר הרב שבהנחה ראשונה יאמרו על הזכר והנקבה מהאדם שיתייחדו בנשואין, ואם יאמרו אחר כן בזכר ובנקבה מהב"ח, הוא על דרך ההשאלה הגמורה,
ואח"כ הושאל לכל דבר המחובר וכו'. הביא הרב זה לרמוז למעשה בראשית, לאשה הנאמרת שם שרומזת לחמר הראשון, והאיש ג"כ רומז לצורה, ולשם הבורא ית', ולכן אמר והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון (דניאל ט' כ"א) ה' איש מלחמה (שמות ט"ז ג') שהוא מפאת היותם צורות ופעולות בדברים הגשמיים בגלגלים והשפלים. והנה לא זכר הרב ההשאלה הזאת בשם איש כמו שזכרה בשם אשה, לפי שבאשה מצא לומר שהושאל לכל דבר מוכן ומזומן להתחבר, שבזה יתדמה אל החמר, אבל איש מהותו צורה לא יוכל לומר עליו גדר ולא רושם להשאלה הזאת, וגם מאשר במעשה בראשית בא שם אשה ולא בא שם איש, ולכן לא הביאו, אבל ישאר לשאול עוד, למה לא אמר הרב ולפי זאת ההשאלה נאמר בבורא ית'. כ"ש לדעת הנרבוני, שאמר שהביא הפרק הזה להסיר ספקת ה' איש מלחמה, ויקשה למה לא זכרו כמנהגו בשאר השתופים. ואחשוב אני מפני זה שלא הביאו לבאר ה' איש מלחמה, ולא שם איש הנאמר בבורא ית', אבל הביאו להעיר על שתוף אשה שבא במעשה בראשית שנאמר על החמר, ולפי שהכתוב קראו אדם ולא איש, ולחוה קרא אשה בביאור, הביא בה השתוף ולא הביאו באיש, ולפי שזה אינו תלוי באלוה יתברך לא אמר ולפי זאת ההשאלה כמנהגו בדברים האלהיים, אבל העלימו למה שהם מעניני מעשה בראשית ואינו מענין האל:
כבר התבאר לך כי אח ואחות כו'. מאשר מצא הרב הפסוק שאמר חוברות אשה אל אחותה (שמות כ"ו ג') והביא אחותה עם אשה, הוליד (ל"א העיר) שאח ואחות יאמרו באותו אופן שנאמרו איש ואשה, כיון שאשה ואחות שמות נרדפים ומאשה יוקח האיש, וכן יוקח אח מאחות. ומה שהוקשה לי בזה, הוא אומר בשתוף מצד ההשאלה, כי שתוף אינה השאלה ולא השאלה שתוף. ואחשוב שהיה דעת הרב שאיש ואשה יאמרו בדברים המחוברים בדרך ההשאלה, אבל אח ואחות שיאמר בדברים המחוברים חומר וצורה לא יפול בהם ההשאלה, והנאמר בהם הוא על צד השתוף, כי אחיות הדברים לא יפול בענין כי אם על בני איש או אם אחד, ולכן אמר הרב שאח ואחות יאמרו בשתוף, וזכר שקרה להם השתוף הזה מצד ההשאלה שבאה באיש ואשה, כי ההשאלה שבאה בהם היא מה שחייב שאח ואחות יאמרו בשתוף. הנה ביארתי שאין הנאמר בהשאלה והוא איש ואשה יאמר בשתוף באח ואחות. ויהיה לפי זה הלשון האמתי בזה מצד ההשאלה באיש ואשה לא כאיש ואשה בכ"ף, כי אם בבי"ת, והעיר הרב בזה שלא זכרו עוד, למה שאמר במעשה בראשית את אחיו את הבל, ולמה שאמר בענין הכרובים ופניהם איש אל אחיו (שמות כ"ה כ') ובמעשה מרכבה ג"כ איש אל אחיו ואשה אל אחותה (יחזקאל א' ט'), ולכן ראה אחר זה להביא שם ילד ושם בן, והוא בפרק הנמשך לזה, להעיר על הבן והילד הנזכרים במעשה בראשית, וכלם לא זכרם למה שאינם דברים יאמרו באל ית'. ואין לתמוה מאשר לא זכרם. כי בפרק שמיני בשתוף מקום יבאר הרב שבזה המאמר בבאורו השתופים אין כוונתו לבד מה שיזכור באותו פרק, כי אם גם שאר השתופים שלא יזכרם והם כאלה שזכרתי. ואמנם אמרו בגלגלים כפי דעת הרב אשה אל אחותה, והנשים שזכר זכריה (ה' ט') וקריאת הגלגלים אשה להיותם מחוברים זה לזה, ואין ריקות ביניהם. ואמנם מה ענין רמזי מעשה בראשית בדברי הרב, הנה אדבר בו בפרק הנמשך לזה. ויצא מכל זה שאיש ואשה הם שמות מושאלים: