כבר כתבתי בתחלת פרק מ"ז שבא הפרק הזה לתשלום פרק כנף הקודם, להגיד שמ"ש שם בש"י הוא הראוי שנאמר ג"כ במלאכים, ולכן התחיל הפרק הזה באמרו המלאכים גם כן אינם בעלי גשמים כמו מה שאמרנו באלוה ית', ואמר שהם שכלים נבדלים מחומר והם מכלל הנבראים. ולא קרא הנה מלאכים כי אם השכלים הנבדלים, ולא כמו שחשב הכספי כי בשגעון ינהג:
ובבראשית רבה אמרו להט החרב המתהפכת. הביא הרב זה המאמר כדי לבאר ממנו שהם נבדלים מחמר, ושהצורה הגשמית הנראית בהם היא בנפש הנביא לא במהותם בעצמם. ואומר שמה שהוליד הרב מזה המאמר שהם אינם בעלי חומר ואין להם תכונה קיימת גשמית חוץ לשכל, היא תולדה מחוייבת. אבל מה שאמר עוד אבל הכל הוא במראה הנבואה, אין זה מחוייב מן המאמר, אבל היתה כוונתם ז"ל שאין להם תכונה קיימת במציאות, כי אם להוראת שעה יעשה הקב"ה עם שיראו בצורות גשמיות, והוראה הזאת היא חוץ לשכל לא בנבואה, ומה שהוליד הרב הוא בלתי מחוייב כפי האמת:
רומז אל מאמר זכריה שראה המלאכים בצורת נשים. כתב הכספי שהנשים שזכר זכריה בנבואתו הם רמז ליסודות, ואינו מחוייב, כי עם היות שכנה אותם בשם נשים לא יתחייב שהוא רמז להם, אבל אפשר שיהיה כן ואפשר שיהיה חלופו, ומספר השתים יקשה לדעתו, וכמה נדחק הרב המורה לתת טעם למה שמנה החיות במספר ארבעה, אם היה שירמז לגלגלים, ומה יעשה במספר השתים ואיך יוכללו היסודות בהם. ויותר נכון לפרשו על החיות:
ולא יצוייר עופפות בלתי הכנפים. הנה לא אמר הרב שלא ימצא בכתוב מלת עופפות מבלתי כנפים. כי הנה מצינו מגלה עפה (זכריה ה' א') ומי אלה כעב תעופינה (ישעיה ס' ח') וירכב על כרוב ויעף (תהלים י"ח י"א) אבל אמר שלא תחובר בכתוב למלאכים צורת בעלי חיים כי אם הכנפים, ואמר שא"א לנו לצייר בשכלנו עופפות כי אם בכנפים. והמאמר הזה לא יתהפך שכבר נאמר באל ית' כנפים ולא יצוייר עמהם עופפות שלא ייוחס אליו. וענין הכנפים הנאמרים בו ית' עניינם ההסתר וההעלמה כמו שהתבאר בפרק כנף, אמנם בגלגלים יוחסו כנפים להורות על ההתעופפות ועל סבות תנועתם ומהירותם, וזהו אמר ודע כי כל מתנועע תנועה ממהרת יתואר בעופפות להורות על מהירות התנועה, הנה אם כן ייוחס העופפות בשלשה העולמות ביסודות ובב"ח ובגלגלים, ובמלאכים להורות על תנועה מהירה, ויאמר כנף בו ית' להורות על ההסתר לבד. וזה ענין זה הפרק עם פרק כנף הקודם:
ועוד כי העוף יראה ואחר יעלם. זה טעם שני למה יוחסו הכנפים לשכלים הנבדלים לרמוז שפעם יצויץ בטבעם ומהותם דבר, ופעם תעלם הידיעה הזאת ממנו כענין הנשר המגביה לעוף:
ואל יטעך גם כן מה שתמצאם ביחזקאל בפני שור ופני נשר. לפי שאמר למעלה שלא תחובר לשכלים הנבדלים מצורת הב"ח כי אם הכנפים, העיר ספק פני החיות שזכר הנביא יחזקאל. והשיב לזה ב' תשובות. א', שיש בזה פי' וכו', ר"ל שלא אמר הכתוב שהיו החיות בצורת שור ונשר ואריה, כי אם שהיו פניהם פני אדם, ומפני אדם יש שצורת פניו דומה לנשר ולשור ולאריה, אבל הם צורות אנושיות ותמידי. ב', שגם זה שם בחיות שהם הגלגלים ידבר, והם גשמיים, ולא ידבר זה שם מהשכלים הנבדלים:
אמנם תנועת התעופפות נמצאת בכתוב בכל מקום, פירושו שביחזקאל לבד מצאנו פני שור ופני נשר ואריה ולא נמצא בזה בכל שאר הנביאים, ואמנם תנועת העופפות לא לבד ביחזקאל אבל בכל הכתוב נמצאת בכל מקום. ומבואר הוא שלא יצוייר בשכלנו עופפות בלי כנפים, אבל כל זה היה להיישיר ענין מציאותם לא לאמתית מהותם:
ולזה היו הכנפים על מספר סבות תנועת המתנועע. זה רומז לד' כנפי החיה שהם ד' סבות תנועת הגלגל והם כדוריותו, ונפשו, ושכלו, וחשקו. ולפי שזה יאמר אחרי זה אמר כאן ואין זה כוונת הפרק: