כנף שם משתתף ורוב שתופו מצד ההשאלה. הנה הרב המורה עשה בשם כנף ד' שתופים. הא', הוא ההנחה הראשונה שיאמר על כנפי הבעל חי העופפים. ב', שיאמר על כנפות הבגדים. ג', שיאמר לקצוות המיושב מהארץ. ד', שיאמר על ההסתר:
אבל שאלתי אני בפרק הזה ד' דברים. א', למה אמר בשתוף השם הזה ורוב שתופו הוא על צד ההשאלה, והנה לא אמר כן בחי ובנפש וברוח ובלב ובאחור ולא בעין ובשמע שיזכור אחרי זה, כי אם שהוא שם משתתף לא עוד. ב', הוא, מה שהועיל הרב בהביאו שיאמר שם כנף על כנפי המלבושים ועל פאות הארץ הרחוקים, והם שתופים לא יצטרך אליהם בעניינו, וכבר הקדים שלא יביא מהשתופים כי אם מה שיצטרך אליהם לענייני סודותיו. ג', אם היה השתוף הרביעי מכנף הוא המצטרך אליו יותר שיאמר על ההסתר ומעניינו נאמר כנף באל ית' ובמלאכים, איך א"כ הביאו הרב בשם ן' גנאח ואמר ז"ל ואמר בן גנאח שהוא יבא ג"כ בענין ההסתר, יורה ששאר המדקדקים לא יעשו השתוף הזה ושאינו פשוט ומבואר בכתוב, ואיך יבנה א"כ עליו כל כוונתו. ד', באומר וכן כל כנף שיבא במלאכים ענינו ההסתר, והוא מאמר מותר, לפי שכבר אמר למעלה שלפי זה השתוף מההסתר הושאל כנף לבורא ית' ולמלאכים:
והנראה אלי בכל זה הוא שהרב רצה להודיע שכנף עם היותו משותף, הנה רוב שתופו הוא מצד ההשאלה, ואינו שתוף גמור כי למה שהיו הכנפיים בב"ח קצוותיו היו נקראים קצוות הלבוש, ופאות הארץ וקצותיה כנפים, ולפי שהיו הכנפים מסתירים ומכסים העוף היה כל דבר סתר נקרא כנף. הנה א"כ כל השתופים שזכר הם מושאלים אם לא שמהם יעשו ההשאלה בבחינת הקצה, וקצתם בבחינת ההסתר, ואמר הרב זה להודיע שהשאלת הסתר אינה מרוחקת ולא זרה משאר ההשאלות כי הם כלם ממין אחד מההשאלה, וזה היתר הספק א':
והנה הביא שתוף קצוות הנגדים וקצוות הארץ, להעיר על הכנפים שזכר יחזקאל בחיות שיזכור הרב בפרק מ"ט, שהם ארבעה כנפים רומזים לד' סבות תנועת הגלגל, והם כדוריותו, ונפשו, ושכלו, וחשוקו, ולא יאמר שם א"כ בהם כנף על ההסתר כי כדוריות הגלגל שכנה בשם כנף אינו נסתר. אבל כנהו בשם כנף להיותו הקצה המרוחק מהגלגל והוא אם כן כפי השתופים האלה, אם לא שהביאו כאן אם בהיותו מיוחס לאדם בבחינת לבושו, ואם היותו נאמר על קצוי הארץ הרחוקים, והותר בזה הספק הב'. ואמר מה שאמר הרב עוד ואמר בן גנאח שהוא יבא גם כן בענין ההסתר אין פירושו ואצלי שיעשה השתוף הזה כלו לדעת בן גנאח, אבל הוא חוזר למ"ש למעלה, ואח"כ הושאל לקצוות המיושב מהארץ לאחוז בכנפות הארץ, מכנף הארץ וכו'. ועליו אמר הרב שאומר ן' גנאח שהפסוק הזה אשר זכר בכנף הארץ (ישעיה כ"ד ט"ז) יבא בענין ההסתר ג"כ שיבאו בעניינו פסוקים אחרים שיזכור, וכן פי' ן' גנאח ולא יכנף עוד מוריך (שם ל' כ') לא יתעלם, הנה אם כן לא הביא בשם ן' גנ"ח כי אם פי' שני הפסוקים האלה, ויען לא היה מיוחד השתוף לבן גנאח כי אם פירוש הפסוקים שזכר, והשתוף הרב עמו הודה בו, לכן אמר אחרי זה וזה פי' נאה, וממנו אצלי ולא יגלה כנף אביו (דברים כ"ג ג') ופרשת כנפיך (רות ג' ט') הנה א"כ שבא פי' ן' גנאח, והביא ענין השתוף מעצמו, והוכיחו מפסוקים אחרים, והותרה בזה השאלה הג':
ואמר הרב שמזה הענין הושאל כנף להש"י וכן למלאכים, ונתן הסבה למה השוה בזה המלאכים לבורא ית', באומר כי המלאכים אינם גופות. והוכיח הענין אם באל ראשונה מהפסוק שנא' בו אשר באת לחסות תחת כנפיו (שם ב' י"ב) ר"ל תחת הסתרתו בדרך אמרו יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן (תהלים צ"א א'). וכן רצה להביא פסוקים עליו במלאכים, ועל זה אמר וכן כל כנף שיבא במלאכים, ולא אמר זה להודיענו מחדש, כי אם להוכיח וכאלו אמר ואמנם. לבאר שכל כנף באל ובמלאכים ענינו ההסתר אין ראוי שיספק עליו. (ואמר) הלא תתבונן אמרו במראות ישעיהו (ו' ב') שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים לאחד בשתים יכסה פניו הנה א"כ אין כפל בלשון אבל הוא ענין הראיה והמופת והותר הספק הד':
והרב יפרש הכתוב כן. בשתים יכסה פניו שפני המלאך והם סבות מציאותו, הם נעלמות, וכן בשתים יכסה רגליו רצה לומר שרגלי המלאך והם המסובבים ממנו ופעולותיו איך ימשכו ממנו הם ג"כ נעלמים, ואמר בהעלם הזה כלו בשתים להעיר שסבות ההעלם ההוא הם שתים קוצר המשיג ועומק המושג, ולזה אמר בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו. ואמר שבשתים יעופף יבאר בפרק בפני עצמו, והוא בפ' מ"ט מזה הח"א, ושם יבאר שהעופפות יראה פעם העוף בו ופעם יעלם פעם יקרב, והוא משל דברים האלהיים שפעמים יציצו ואחר יעלמו. וזה גם כן מצד המשיג והמושג וזהו ובשתים יעופף. וזה ירמוז עוד כרובים פורשי כנפים (שמות כ"ה כ'), והרב ירחיב אמתת זה הענין עוד בח"ב פרק העשירי: