דברי הפרק הזה כמעט שהם מבוארים בעצמם, אבל ראיתי אני לבאר בו ד' דברים. א', מה היחס אשר יש לסבות החמש האלה זו עם זו. ב', איך יהיו כלם סבות מונעות הלמוד באלהות. ג', מה ראה הרב להביא הפרק והסבות האלה בזה המקום. ד', למה לא הביא בתוך הסבות האלה מהד' סבות המחלוקת שזכר בפ' ל"א כי אם השנים לבד, ולא הביא בקשת השררה והנצוח ולא ההרגל והמנהג. ואחרי זה אבאר דברים ומקומות מהפ'. ואומר בתשובת החקירה הראשונה שחמש הסבות האלה כלם מתייחסות זו לזו מהכולל אל המיוחד, וזה שהסבה הראשונה היא מצד עומק המושג. והסבה שנית היא, שאע"פ שלא יהיה המושג עמוק כבר יקשה השגתו לקוצר המשיג. והסבה השלישית שלפעמים לא יהיה המושג עמוק ולא שכל המשיג קצר, ועכ"ז יקשה השגתו לחסרון ההצעות. והסבה הרביעית שפעמים לא יהיה המושג עמוק, ולא יהיה שכל המשיג קצר, ויהיו ההצעות אצלו, ועם כל זה יקשה השגתו לפי שימנעהו ההכנות הטבעיות והמדות שהם ימנעו ההשגחה לחסרונם. והסבה החמישית שאע"פ שיהיה המושג נקל, והמשיג לא יהיה קצר, ויהיו עמו ההצעות הצריכות, ויהיה טוב התכונות ושלם המדות, ואע"פ כן יקשה השגתו החכמות, מפני צרכי הגשמים והיא הסבה החמישית. הנה התבאר שהסבות מתייחסות זו לזו. ושנים מהם מפני המושג אם בעצמו אם יהיה עמוק ואם בצורך ידיעת ההצעות וההקדמות הצריכות בצרכי הגשמים. ושנית לו אשיב אם כל הסבות האלה מונעות הלמוד באלהיות, שלשתם מונעות הלמוד באלהיות, אבל הב' סבות האחרונות מרוע המדות ומצרכי הגשמים, אינם מיוחדות להמנע הלמוד באלהיות, כי אם גם להשיג כל דבר ולהבין אי זה שיהיה. ואומר אני שהרב בהתחלת דברי הפרק העיר ורמז לזה באמרו ז"ל הסבות המונעות הלמוד באלהיות, וזה כולל השלש סבות הראשונות. ואמר עוד ולהעיר על מה שראוי להעיר ולהראות להמון רוצה לומר הבלתי שלמים במדות והמטרידים עצמם בצרכי הגשמים, הם כלם חמש סבות רוצה לומר מכל האופנים שזכרתי. ולשלישית מה ראה הרב להביא זה הפ' והסבות האלה בכאן. אשיב, שלפי שבפ' ל"א זכר שיש דברים אי אפשר לאדם להשיגם, ובפ' ל"ב זכר ההפסד אשר יבא כשישתדל האדם להשיג מה שהוא בלתי אפשרי בחקו, ובפרק ל"ג זכר א' מהסבות אשר בו יהיה הדבר בלתי אפשר להשיג האדם והוא לחסרון ההקדמות וההצעות הצריכות אליו. לכן בזה הפרק ל"ד רצה להביא על כמה פנים יהיה המושג אפשרי לאדם להשיגו, וזה אם מצד עצמו להיותו מושג עמוק, והיא הסבה הראשונה, ולכן לא יוכל האדם עליו, או מקוצר המשיג שלקוצר שכלו תהיה ההשגה ההיא יוצאת מחקו וגבולו והיא הסבה השנית, ואם שיהיה לחסרון ההקדמות. ולכן יהיה הדבר אשר לא יהיה ביד האדם הקדמות להשיגו בלתי אפשר בחקו והיא הסבה ג', ואם שיהיה לרוע תכונותיו ומדותיו הטבעיות שהם ימנעו ההשגה, ולכן תהיה בלתי אפשרית בחקו והיא הסבה הד'. ואם שיהיה להיותו טרוד בצרכי הגשמים ולכן לא יוכל על ההשגה והיא הסבה ה', הנה אם כן חומר הדרש יחייב ידיעת הסבות האלה במקום הזה וכלן מתייחסות בכאן. ולרביעית, השיב האפודי בפירושו שבקשת הנצוח והשררה והמנהג וההרגל שניהם יוכללו בסבה הרביעית, ואין תשובתו מתיישבת, כי הסבה הרביעית היא מהסבות הטבעיות לא מההרגל ובקשת השררה. גם השיב שהחמש סבות האלה מיוחסות לחכמת האלהות לבד ולא לשאר החכמות, ולכן לא הביא שאר השתי סבות המחלוקת שכוללות כל חכמה. וגם זה הבל ורעות רוח כי כבר אמרתי שהסבות האלה כוללות שאר החכמות:
ולכן אשיב לזה שהחמש סבות אשר בזה הפרק הם מונעות לאדם מהשיג שלא יוכל עליו, אבל בקשת הנצוח אינו מונע מהשיג כי אם שהיא סבת המחלוקת. גם המנהג וההרגל אינו מונע בהשגה שלא יוכל אדם עליה, כי אם שלא ירצה להאמין בה. ולכן לא הביא הרב בזה כי אם הסבות המתייחסות לשלא יוכל האדם להשיג אע"פ שירצה להשיג, והם מתחלפות מסבות המחלוקת שזכר:
רחוק מה שהיה ועמוק עמוק כו'. ר"ל שחכמת הטבע והוא מה שהיה בתחלת הבריאה, הוא רחוק מהשכל האנושי והאלהיות שהוא עמוק עמוק מי ימצאנו (קהלת ז' כ"ד), ואמרו והחכמה פי' האפודי החכמה האלהית היא בשלילות, והוא אומר מאין (איוב כ"ח י"ב), ואני אומר שלא כיון בזה כי אם לומר שהיה קשה למצא החכמה האלהית לדקותה ולז"א מאין תמצא לקשייותה (ר"ל ע"צ השאלה):
ואם נפש האדם תפרד כו'. ר"ל ואם תפרד נפש האדם ותשאר אחר המות איך אם תהיינה הנפשות כאחד בכללות, או תהיה כל נפש נפרדת בעצמה ונבדלת מעברה. ובמה זה ר"ל בעיון השכלי או במצות המעשיות. ואל מה זה. ר"ל האם תדבק עם השכל הפועל או עם הסבה הראשונה:
בלימודיות על סדר. ר"ל תשבורת והנדסה ותכונה:
אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וגו'. (קהלת י' י') ר"ל אם ברזל החרב הוא קהה ולא קלקל הפנים, האם היה אפשר שחיילים יגבר באמת. זה בלתי אפשר, וכן הוא יתרון הכשר והבנת החכמה, שאם לא יעשה האדם ההבעת (צ"ל ההצעות) הצריכות אל ההשגה, כמו הצריכות לחרב, לא יוכל האדם להשיג ולא יגבר חיילי ההבנה והחכמה, וכן שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך (משלי י"ט כ') שהיא החכמה המגעת אחרי ההצעות וזהו באחריתך:
ויש הנה הכרח אחר ללמוד כו'. ר"ל שהאדם מפאת שכלו יספק ויעשה הקושיות, אבל ההיתר והתשובה לא יוכל למצוא כי אם עם ההקדמות וההצעות אשר ילמוד:
דומה לאמרו אל תתן לנשים חילך (משלי ל"א ג'). ר"ל שהנתינה שזכר בפסוק (שם כ"א כ"ו) וצדיק יתן ולא יחשוך מהם הזמן הראוי, ושזהו על דרך אל תתן לנשים חילק שהרצון בו על ההתמדה לא על הנתינה: