כוונת הפרק הזה לבאר שתוף שם עצב לפי שמצאנו הכתוב מיחס אותו להש"י באומר ויתעצב אל לבו (בראשית ו' ו'), ואם היה עצב נאמר לבד על הכאב יחייב בו ית' גשמות מתאר, ולזה הביא בו השתופים להסירו מכאב. ודברי הפרק יתחלקו לג' חלקים. הא', בביאור השתופים והוא מתחלת הפרק עד ולפי הענין השני. והחלק ב' בפי' א' לפסוק ויתעצב אל לבו, שהוא כפי הכעס והוא מאמרו ולפי הענין השני עד אמרו אבל פי' ויתעצב כפי' הענין הג'. והחלק ג' בפי' שני לפסוק ויתעצב שהוא מלשון מרי והוא אמרו אבל פי' ויתעצב אל לבו עד סוף הפרק:
עצב שם משתתף. אמר הרב ששם עצב משתתף יאמר על ג' ענינים, על הכאב, ועל הכעס, ועל החטא והמרי. והנה בענין הכאב הביא לראיה פסוק בעצב תלדי בנים (שם ג' ט"ז) שהיא ראיה מוחלטת, ובענין הכעס הביא שני פסוקים כי נעצב אל דוד (שמואל א' כ' ל"ד) ולא עצבו אביו מימיו (מלכים א' א' ו'). אבל בענין המרי הביא ד' פסוקים, ואין זה כי אם לחולשת ההבנה שמצא רב באותם הפסוקים, והוא בזה האופן כי הפסוק הא' והוא והמה מרו ועצבו את רוח קדשו (ישעיה ס"ג י') אולי יחשוב חושב שהם ב' דברים הא' הוא המרי שמרו והב' הוא הכעס שהעציבו והכעיסו את רוח קדשו, ויורה על זה אמרו מרו ועצבו, והוא בועצבו יורה שהם שני דברים המרי והעצבון, לכן הביא הפסוק השני כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון (תהלים ע"ח מ'), ומאשר לא אמר ויעציבוהו בוא"ו, יורה שימרוהו ויעציבוהו שניהם אחד. ולפי שעדין יקשה זה ויאמר אומר שימרוהו ויעציבוהו שאין שניהם דבר אחד עם היות שאין ביניהם וא"ו, והוא על דרך ראובן שמעון לוי, לזה הביא פסוק ג' אם דרך עוצב בי (שם קל"ט כ"ד) שאין שם לשון מרי, ויהיה פירושו אם דרך חטא ומרי יש בי ונחני בדרך עולם, אבל לא נסתפק בזה לפי שאפשר לפרשו על הכאב ויאמר אם כאב וחולי יהיה בי ונחני בדרך עולם לרחם עלי, לזה הוצרך להביא הפסוק הד' כל היום דברי יעצבו (שם נ"ו ו') שא"א לפרשו כי אם על המרי שהיו ממרים דבריו ומצותיו:
ולפי הענין השני או השלישי כו'. עתה יפרש הרב הפסוק שהביאהו אל השתוף הזה והוא אמר ויתעצב אל לבו, ורצה הרב לפרשו ראשון מהשתוף השני מהכעס, והוא החלק הב' מדברי הפרק. ויתעצב אל לבו שנתכעס האל ית' עליהם, ושהיה זה בלבו ולא גלהו לנביא שיאמר זה אליהם ויוכיחם עליו, כי על זה אמר אל לבו. והנה אמר הרב שלא אמרו השם לנביא בעת ההיא, ר"ל בעת שנתעצב, כי אחרי כן בעת שכתב משה את התורה אין ספק שגלהו הקב"ה אליו מאחר שכתבו. ואחרי זה הביא פי' ב' לפסוק, והוא הח"ג מדברי הפרק ויפרש אותו על המרי, ואמר האדם רצון השם כי לב יקרא הרצון, ר"ל שויתעצב חזר לאדם שנעשה חוטא וממרא נגד השם, ואל לבו חוזר לאל ית' שמרה רצונו ולבבו כי לב יאמר על הרצון. והמרי הוא שלא עשו הפעולות הטובות והראויות אליהם: