כוונת הרב בזה הפרק לבאר על כמה פנים יבאר שם רוממות ונשיאות בלשוננו והביאו הנה להיותו ג"כ תואר גשמי נמשך מהתנועה כיתר השמות שזכר, ודבריו בזה הפרק יתחלקו לג' חלקים. הראשון, בשתופי השמות והוא מראש הפרק עד אמרו וכל לשון נשיאה שבאה מיוחסת לש"י וכו'. הב', בביאור איך יאמר רוממות באל ית', והוא אמרו וכל מלת הרמה וכל לשון נשיאה שבאה מיוחסת לש"י עד ואולי יקשה עליך. והג', בהתנצלות איך ייחס תואר רבים לאל ית', והוא מאמרו ואולי יקשה עליך עד סוף הפרק.
רם שם משתתף כו'. אומר הרב שיאמר שם רוממות אם כפי המקום הגשמי ואם כפי מדרגת הכבוד והמעלה. והוצרך לומר הרב כלומר הגדולה והכבוד והיקר, לפי שהיה אומר וענין רוממות המעלה, אפשר שיובן ברוממות המקום ג"כ שהוא ג"כ רוממות מעלה, כי היה המקום ממנו מעלה וממנו מטה ואולי יאמר אומר שרוממות המעלה ורוממות המקום שזכר כלו אחד, לכן פי' הגדולה הכבוד:
וכן נשא יהיה בענין הרוממות כו'. יקשה למה לא הביא הרב בתחלת הפרק שתוף רם ונשא, והביא רם לבדו ואח"כ בדבר נמשך לאחר הביא נשא. ושאלתי עוד למה לא הביא במשליו ופסוקיו נשיאות מקום שהוא כמו רוממות מקום והביא לבד פסוקים מההעתק וישאו את שברם (בראשית מ"ב כ"ו) וכן אמר וכמוהו הרבה בענין המשא וההעתק ולמה לא אמר בענין נשיאות מקום. והסבה בזה היא שהרב מצא בפסוק שרוממות יאמר על רוממות המקום ועל רוממות הכבוד והמעלה, אבל בנשיאות לא מצא בכתוב שיאמר על נשיאות המקום, אבל אמר לבד שיאמר על המשא וההעתק, ולזה הביא פסוק וישאו את שברם. ואמר הרב שכמוהו הרבה בענין ההוא לבד, ר"ל בענין המשא וההעתקה. ונתן הסבה איך יתחייב זה לנשיאות המקום, ואמר מפני שהיא נשיאות במקום, ר"ל שההעתק והמשא יקדם לו בהכרח נשיאות הדבר במקום ממה שהיה קודם לכן, ואחר כך יחזור הענין לנשיאות במקום, ולכן לא הביא הרב השתוף הזה יחד עם שתוף רם, אבל הביאו נמשך אחריו ומתחבר בו בפרקו להיות נלמד ממנו, והיות שניהם נשיאות ורוממות שמות נרדפים. ואולי יקשה עליך כו', אחר שהביא שני חלקי דבריו דבוקים זה בזה, הביא החלק הג', והוא איך יאמר תוארים רבים באל ית', גדולה וכבוד ומעלה ודומיהם, ואמר שכלם ישובו לענין אחד, ושאחר זה יבאו בו פרקים בדרוש התארים. והוא אמר זה בזה הפרק ולא בפרקים שעברו, לפי שהביא שמה תארים רבים רוממות מעלה וכבוד ויקר, ולזה נשתמר הנה מהספק: